מצודות על יחזקאל טז לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק ט"ז • פסוק ל"ט | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ט"ז, ל"ט:

וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֜ךְ בְּיָדָ֗ם וְהָרְס֤וּ גַבֵּךְ֙ וְנִתְּצ֣וּ רָמֹתַ֔יִךְ וְהִפְשִׁ֤יטוּ אוֹתָךְ֙ בְּגָדַ֔יִךְ וְלָקְח֖וּ כְּלֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֑ךְ וְהִנִּיח֖וּךְ עֵירֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃


 

מצודת ציון

"ונתצו" - ענין שבירה וכתיתה

"והפשיטו" - ענין הסרת המלבוש

"ועריה" - מגולה ערוה 

מצודת דוד

"ונתצו" - כפל הדבר במ"ש

"עירום ועריה" - ערומה ובגלוי ערוה כאשר היתה מאז כשלקחה ר"ל האויב יהרוס בתי הבמות ויקח ממך כל חמדת העושר

"והרסו" - הם יהרסו הבניינים הגבוהים שעשית להיות מוכן לזנות

"בידם" - ביד הבאים עליך