מצודות על יחזקאל ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על יחזקאל · ו · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שים פניך" - החזר פניך מול ההרים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חרב" - אחוזי חרב מלומדי מלחמה

"במותיכם" - הבמות העשויות לעבודת כוכבים העומדים בכל המקומות ההם

מצודת ציון

"לאפיקים" - הוא מקום שנגרים שם המים בחוזק וכן כאפיקים בנגב (תהלים קכו)

"ולגאיות" - מלשון גיא ועמק

"במותיכם" - מלשון במה והיא מזבח אבנים

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפני גלוליכם" - במקום הרשע שם העונש

"חמניכם" - צורת חמה היו עושים להם לפסל כי עבדו לחמה וכן נאמר וישבת וגו' אשר נתנו מלכי יהודה לשמה (מלכים ב' כג)

"ונשמו" - יהיו שממה כי לא יהיה עוד מי שיבוא להקטיר בה

מצודת ציון

"ונשמו" - מלשון שממון

"חמניכם" - מלשון חמה

"גלוליכם" - דמות עובדי גלולים המאוס כגלל של רעי

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתתי וגו'" - ר"ל שמה יהיו ולא יקברו

מצודת ציון

"פגרי" - כן נקרא גוף ההרוג

"וזריתי" - אפזר

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען יחרבו" - ר"ל החורבן יהיה גדול באופן שיחרבו וישממו מזבחותיכם וגו' וכל מעשיכם יהיו נמוחים ונשחתים

מצודת ציון

"תחרבנה" - מלשון חורבן

"תישמנה" - מלשון שממון

"למען" - ענינו כמו באופן ודוגמתו למען ינוח שורך וחמורך (שמות כג)ופירושו באופן שינוח

"יחרבו" - מלשון חורבן

"ויאשמו" - מלשון שממון

"ונשבתו" - ענין בטול כמו שבת נוגש (ישעיהו יד)

"ונגדעו" - ענין כריתה כמו שקמים גדעו (שם ט)

"ונמחו" - ענין המסה והשחתה כמו וימח את כל היקום (בראשית ז)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידעתם" - אז תדעו שאני ה' והכל בידי

"ונפל חלל" - רב חלל יפול בתוככם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והותרתי" - אבל אשאיר מהם במה שיהיה לכם בין הגוים אנשים פליטי חרב כשתהיו פזורים בארצות הגוים

מצודת ציון

"והותרתי" - מלשון נותר

"פליטי" - ענין המלטה כמו ויבא הפליט (שם יד)

"בהזרותיכם" - ענין פזור

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונקוטו בפניהם" - יכרתו בעיני עצמם ר"ל הם ישפטו הכריתה על עצמם על הרעות אשר עשו להוסיף על כל תועבותיהם שעשו מאז

"ואת עיניהם" - ר"ל ומעיניהם הזונות אחרי העבודת כוכבים ר"ל אז יזכרו העצבון שהיו לפני מלבם הזונה ומעיניהם הזונות

"וזכרו פליטיכם" - הפליטים מהם יזכרו בי בהיותכם בין הגוים אשר נשבו שם וחוזר ומפרש שיזכרו את אשר נשברתי ונעצבתי מלבם הזונה ולתוספת ביאור אמר אשר סר מעלי

מצודת ציון

"נשבו" - מלשון שבי

"נשברתי" - ענינו שברון רוח ועצבון

"את לבם" - מלבם וכן ואת עיניהם כמו כצאתי את העיר (שמות ט)ופירושו מהעיר

"הזונה" - הוא ענין הסרה ולכן נקראת מנאפת בשם זונה על כי סרתה מדרכי הצניעות

"ונקוטו" - ענין כריתה כמו ונקטתם בפניכם (לקמן כ)

"אל הרעות" - על הרעות ר"ל בעבור הרעות

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא על חנם וגו'" - כי אם בגמול המעשה

"וידעו" - אז יתנו לב לדעת אשר אני ה' הנאמן בתשלום גמול המעשה

מצודת ציון

"אל חנם" - בחנם כמו ואל הארון (שמות כה)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמר אח" - אמור כמתאונן האח על כל תועבות הרעות שעשו בית ישראל אשר בעבורם יפלו בחרב וברעב ובדבר

"ורקע ברגלך" - בעט רגלך בארץ כי אז נראה כאלו מרקע ומרדד הארץ והוא ענין צער ואבלות

"הכה בכפך" - כף אל כף כאשר יעשו המקוננות

מצודת ציון

"ורקע" - ענין שטיחה ורדוד כמו כסף מרוקע (ירמיהו י)

"אח" - כמו האח ויאמר על השמחה ועל הצער

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנשאר והנצור" - הנשאר בהעיר והוא בתוך המצור כי האויבים צרים עליה הנה הוא ימות ברעב מחסרון הלחם

"וכליתי" - אשלים בם כל חמתי

"והקרוב" - המקריב עצמו למלחמה יפול בחרב האויב

"הרחוק" - המרחיק עצמו מן המלחמה ויברח לארצות הגוים להמלט שמה הנה לא ימלט מן הדבר וימות בה

מצודת ציון

"והנצור" - מלשון מצור

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ריח ניחוח" - הקטרת שמעלה ריח להיות לה לנחת רוח ואמר זה לפי מחשבת עובדיה

"אל כל" - החללים יהיו על כל גבעה רמה ובכל ראשי וגו'

"אלה עבתה" - אילן אלה המרובה בענפים וקלועים זה בזה

"וידעתם וגו'" - כשיהיו חלליהם בין גלוליהם במקום הרשע שם המשפט אז תדעו שאני ה' הנאמן בתשלום גמול המעשה

מצודת ציון

"רמה" - גבוהה

"רענן" - ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהלים צב)

"אלה" - שם אילן סרק

"עבותה" - קלועה כעין גדיל כמו וענף עץ עבות (ויקרא כג)

"ניחוח" - מלשון נחת רוח

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ומשמה" - ענין תמהון

"דבלתה" - כמו רבלתה ברי"ש וכן דעואל רעואל (במדבר א ב)והוא המקום שישב בה נבוכדנצר בעת שהביאו לו את צדקיהו כמ"ש ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת (ירמיהו נב)ויתכן שהיא חמת רבה והיא בצפון ארץ ישראל ונזכר בסוף הספר בגבולי ארץ ישראל לעתיד