מצודות על יואל ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יואלפרק ב' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יואל ב', ג':

לְפָנָיו֙ אָ֣כְלָה אֵ֔שׁ וְאַחֲרָ֖יו תְּלַהֵ֣ט לֶהָבָ֑ה כְּגַן־עֵ֨דֶן הָאָ֜רֶץ לְפָנָ֗יו וְאַֽחֲרָיו֙ מִדְבַּ֣ר שְׁמָמָ֔ה וְגַם־פְּלֵיטָ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה לּֽוֹ׃


 

מצודת דוד

"לפניו וגו'" - רצה לומר: ההשחתה תהיה עצומה כל כך, כאילו האש אכלה יבול הארץ לפני בואו, וכאלו הלהב שרפה היבול אחרי הלכו. כי מדרך הנהוג, כמעט אי אפשר שיעשה הארבה לבד השחתה גדולה כל כך, כי אם בצרוף השחתת אש לפניו ולאחריו.

"לפניו" - לפני בואו היתה הארץ כגן עדן, מלאה מיבול; ואחרי הלכו נעשה מדבר שממה.

"וגם פליטה" - לא השאיר שום פליטה, כי את הכל אכל. 

מצודת ציון

"תלהט" - ענין שריפה.

"להבה" - שלהבת.

"פליטה" - ענין שארית כמו (איכה ב): "פליט ושריד".