מצודות על יואל ב כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מצודות על יואל • פרק ב >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 


מצודת דוד

"כי הגדיל לעשות" - כי הארבה הגדיל לעשות רעה מרובה בא"י ולכן ימות ולא ישוב עוד

"ותעל צחנתו" - כפל הדבר במ"ש

"ועלה באשו" - אחר המיתה יעלה ריחם הרע באפי העוברים

"וסופו" - סוף קבוצת הארבה ההולך באחרונה אדיחנו אל הים האחרון הוא ים המערבי

"את פניו" - התחלת קבוצת הארבה אדיחנו אל הים הקדמוני הוא ים המלח שהוא במזרחו של א"י

"והדחתיו וגו'" - למות שמה

"ואת הצפוני" - הארבה הבא מפאת צפון ארחיק מעליכם ולא ישוב לבוא

מצודת ציון

"והדחתיו" - מלשון דחיה

"פניו" - ר"ל ראשו ותחלתו

"האחרון" - המערב קרוי אחור וכן עד הים האחרון (דברים לד)

"באשו" - ענין סרחון

"צחנתו" - ענינו כמו באשו ואין לו דמיון ובפייט כל נדרי צחן הסר