מצודות על חבקוק ב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על חבקוקפרק ב' • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


חבקוק ב', י"ט:

ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ הָקִ֔יצָה ע֖וּרִי לְאֶ֣בֶן דּוּמָ֑ם ה֣וּא יוֹרֶ֔ה הִנֵּה־ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף וְכׇל־ר֖וּחַ אֵ֥ין בְּקִרְבּֽוֹ׃


 

מצודת דוד

"הוא יורה" - וכי הוא יוכל ללמד אתכם דבר מה בתמיה הנה הוא מחופה ופרוש עם כסף וזהב ויפה הוא למראה העין אבל אין בקרבו שום רוח אפי' רוח החיוני כבהמה

"הוי אומר וגו'" - אוי לאומר אל הפסל העשוי מעץ הקיצה משנתך ושמע אלי ולאבן דומם אומר עורי 

מצודת ציון

"הקיצה עורי" - מלשון הערה והקצה מן השינה

"דומם" - מושתק כמו וידום אהרן (ויקרא י)

"יורה" - ילמד

"תפוש" - ענין שטוח ופרישה כמו פשה הנגע (שם יג)

"וכל רוח" - שום רוח וכן כל מלאכה לא תעשו (שם כ"ג)