מצודות על זכריה י ו
<< | מצודות על זכריה • פרק י' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְגִבַּרְתִּ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֗ה וְאֶת־בֵּ֤ית יוֹסֵף֙ אוֹשִׁ֔יעַ וְהֽוֹשְׁבוֹתִים֙ כִּ֣י רִֽחַמְתִּ֔ים וְהָי֖וּ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹא־זְנַחְתִּ֑ים כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְאֶעֱנֵֽם׃
מצודת דוד
"ואענם" - וכן אענה להם בכל עת קראם אלי
"כי אני וגו'" - אשר הכח בידי להרבות טובה
"והושבותים" - אושיבם לארצם וישבו בה בהשקט ושאנן כי ארחם עליהם ויהיו כאלו לא זנחתים מעולם כי לפי רוב הטובה לא יזכר ימי הגולה
"ואת בית יוסף" - המה בני עשרת השבטים
מצודת ציון
"והושבותים" - היא מלה מורכבת מן הושבה ומן ישיבת ההשקט מלשון בשובה ונחת (ישעיהו ל)
"זנחתים" - ענין עזיבה כמו למה זנחתנו (תהלים מ"ג)
"ואענם" - מלשון עניה ותשובה