לדלג לתוכן

מצודות על דניאל ט כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על דניאלפרק ט' • פסוק כ"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ט', כ"ו:

וְאַחֲרֵ֤י הַשָּׁבֻעִים֙ שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֔יִם יִכָּרֵ֥ת מָשִׁ֖יחַ וְאֵ֣ין ל֑וֹ וְהָעִ֨יר וְהַקֹּ֜דֶשׁ יַ֠שְׁחִ֠ית עַ֣ם נָגִ֤יד הַבָּא֙ וְקִצּ֣וֹ בַשֶּׁ֔טֶף וְעַד֙ קֵ֣ץ מִלְחָמָ֔ה נֶחֱרֶ֖צֶת שֹׁמֵמֽוֹת׃


 

מצודת ציון

"בשטף" - הוא לשון מושאל משטיפת מרוצת המים

"נחרצת" - ענין כריתה וחתוך וכן כי כלה ונחרצה (ישעיהו י'

מצודת דוד

"ששים ושנים" - ולא חש למנות עוד ד' השנים וכמ"ש למעלה לפי שאין בהם שמטה שלימה

"יכרת משיח" - זה אגריפס המלך אשר יומת בעת החורבן

"ואין לו" - אין לו עוד בעולם והוא כפל ענין במ"ש

"והקודש" - המקדש

"עם נגיד" - עמו של הנגיד הבא על ירושלים והוא טיטוס

"וקצו בשטף" - אבל סופו של העם ההוא לכליון ברב שטף אף הבאה ע"י המשיח

"ועד קץ מלחמה" - המלחמה שתהיה בסוף כל המלחמות והיא מלחמת גוג

"נחרצת שוממות" - תהיה העיר ירושלים נכרתת בכריתת שממון