מצודות על דברי הימים ב לה
<< · מצודות על דברי הימים ב · לה · >>
פסוק א
מצודת דוד
"לחדש הראשון" - לפי שנאמר למעלה שחזקיה עשה פסח בחדש השני לזה אמר שיאשיה עשה בחדש הראשון כמשפטפסוק ב
מצודת דוד
"על משמרותם" - כ"א במשמר שלו
"ויחזקם" - זרזם באזהרה לעשות עבודת ה'פסוק ג
מצודת דוד
"ללוים המבינים" - לכהנים בני לוי המלמדים בינה לישראל וגו'
"תנו את ארון" - רז"ל אמרו שצוה לגנזו במקום מטמון שעשה שלמה למען לא יוליכוהו בגולה עם ישראל ולפי פשוטו יאמר כי המלכים הרשעים אשר קדמו לו העבירו את הארון ממקומו והעמידו תחתיו הפסל לזה אמר להם להחזירו למקומו
"אין לכם משא בכתף" - ר"ל אחר שתשאו את הארון בכתף להחזירו למקומו שוב לא יהיה לכם מעתה שום עבודת משא בכתף ולזה תהיו פנוים ועבדו את ה' ועמו בדבר הקרבנותפסוק ד
מצודת דוד
"והכינו" - את עצמכם הכינו כל אחד לבית אבותיו כפי אשר נחלקתם כאמור בכתב דוד ושלמהפסוק ה
מצודת דוד
"בקדש" - בהעזרה
"לפלגות בית האבות" - למחלוקת בית האבות כ"א לבד
"לאחיכם בני העם" - את בני ישראל צוה להעמיד כל בית אב לבד לעשות את הפסח
"וחלוקת וגו'" - וכן הלוים יעמדו כל בית אב לבד
מצודת ציון
"לפלגות" - לחלקים כמו בימיו נפלגה הארץ (בראשית י)פסוק ו
מצודת דוד
"והתקדשו" - טהרו את עצמכם
"והכינו" - גם הכינו וזרזו את אחיכם לטהר את עצמם לעשות הפסחים כדבר ה'פסוק ז
מצודת דוד
"לכל הנמצא" - בירושלים
"ובקר" - לשלמי חגיגה
מצודת ציון
"וירם" - והפרישפסוק ח
מצודת דוד
"לעם" - וחוזר ומפרש שהם לכהנים וללוים
"חלקיה" - ר"ל השרים חלקיה וגו' פקידי בית האלהים הם נתנו לכהנים לפסחים וגו'פסוק י
מצודת דוד
"ותכון העבודה" - נעשית העבודה בתקון ובהכנה
"על עמדם" - על מקום מעמדם כל משמר לבד
"על מחלקותם" - כפי שנחלקו למשמרות
"כמצות המלך" - אשר צוה שתעמוד כל משמר לבדפסוק יא
מצודת דוד
"וישחטו" - הלוים שחטו כי השחיטה כשרה בזרים
"מידם" - מיד הלוים כי הכהנים הושיבו בידם המזרקות עם הדם להיות מוכן לזריקה
"מפשיטים" - עורות הפסחיםפסוק יב
מצודת דוד
"ויסירו העולה" - מכל פסח הסירו דבר העולה ממנו על מזבח והם האימורים
"לתתם" - לתת הפסחים להכתות החלוקות מבתי אבות וגו'
"להקריב לה'" - חוזר על ראשית המקרא לומר הסירו העולה להקריב לה'
"וכן לבקר" - וכן עשו לבקר של שלמי חגיגה שהסירו מתחלה האימורים ואח"ז נתנו הבקר לבעליהם
"ויבשלו הפסח באש" - ר"ל צלו אותו באש וזהו כמשפט
"והקדשים" - בשר השלמים
"ויריצו" - הוליכו במרוצה את הבשר לבני העםפסוק יג
מצודת ציון
"בסירות" - קדרות
"ובדודים" - מלשון דוד ויורה
"ובצלחות" - כעין קדרה וכן את הצלחת (מלכים ב כא)פסוק יד
מצודת דוד
"ואחר" - אח"ז הכינו גם לעצמם ולהכהנים כי הכהנים היו עסוקים בהעלאת העולות והאימורים ולזה היו הלוים מכינים לעצמם ולכהניםפסוק טו
מצודת דוד
"על מעמדם" - עמדו על מקום מעמדם לשורר
"כמצות דוד" - ר"ל בהלולים שתקן דוד ואסף וגו' כי גם המה תקנו מזמורים כמו שכתוב בספר תהילים
"והשוערים" - שומרי השערים עמדו במקומם כ"א בשערו
"אין להם לסור" - לא היה להם צורך לסור מעבודתם להכין פסחיהם כי אחיהם הלוים הפנוים מעבודה הם הכינו להםפסוק טז
מצודת דוד
"ותכון" - הכל היה בתקון רב ובסדר נפלא בין בדבר הפסח בין בדבר העולותפסוק יז
מצודת דוד
"הנמצאים" - בירושלים
"ואת חג המצות" - ר"ל הקרבנות הקבועות בכל יום ועולות ראיה ושלמי חגיגהפסוק יח
מצודת דוד
"כמוהו" - להיות כמוהו בטהרה יתירה ובתקון נפלא
"מלכי ישראל" - הם דוד ושלמה שהיו גם מלכי ישראל
"הנמצא" - הבא מעריו ונמצא בירושליםפסוק כ
מצודת דוד
"אשר הכין וגו'" - אשר העמיד דבר הבית על מכונו ובסיסו בהעמדת המשמרות וכיוצא
"נכו" - פרעה נכו וכן נאמר במלכים ב'
"על פרת" - סמוך לנהר פרת
מצודת ציון
"נכו" - תרגם יונתן חגירא והוא מענין שבירה וכן נכה רגלים (שמואל ב ד)פסוק כא
מצודת דוד
"מה לי ולך" - ר"ל מה לי עליך ומה לך עלי וכי אויבים אנחנו זה לזה
"לא עליך אתה היום" - היום הזה אינני הולך עליך ואמר אתה לתוספת ביאור
"אל בית מלחמתי" - אל מקום מלחמתי והוא על מלך אשור
"ואלהים אמר לבהלני" - אולי שמע מפי ירמיהו בדבר ה' למהר ללכת בבהלה על אשור
"חדל לך מאלהים" - ר"ל חדל לך מלהלחם עם האלהים אשר עמי וכאומר הלא מפי ה' אני הולך וא"כ הוא עמי ואם תעכב על ידי מללכת יחשב כאלו תלחם עמו לזה חדל לך ולא ישחיתך האלהיםפסוק כב
מצודת דוד
"ולא הסב" - לא החזיר פניו ממנו ובכדי להלחם בו שינה בגדי המלוכה ללבוש בגדי מלחמה
"מפי אלהים" - מה שאמר לו דברי ירמיהו מפי אלהים
מצודת ציון
"התחפש" - ענין לבישת בגדים משונים מבגדים שרגיל בהם ודוגמתו התחפש ובוא במלחמה (לעיל יח)פסוק כג
מצודת דוד
"ויורו היורים" - המורים בקשת ירו בו חצים
"העבירוני" - העבירו אותי מן המרכבה ההיא כי נעשיתי חולה מאוד וקשה לי לרכוב בה
מצודת ציון
"ויורו" - וישליכו
"היורים" - רובה קשתפסוק כד
מצודת דוד
"על רכב המשנה" - השניה ההולכת אצל מרכבתו הנוחה יותר לרכוב בהפסוק כה
מצודת דוד
"השרים והשרות" - המשוררים והמשוררות וכאשר המשורר בדבר שמחה נקרא משורר כן בדבר קינה ויללה נקרא משורר כי תוכן אחד להם בדבר הרמת הקול ובהכרעת הנעימה
"בקינותיהם" - ר"ל בעת אשר קוננו קינה מה אמרו אז זכרון מיתת יאשיהו לקונן גם עליו
"ויתנום לחוק" - קבעו חוק בישראל להזכיר מיתת יאשיהו בקינותיהם
"והנם כתובים" - הקינות של יאשיהו
"על הקינות" - בספר איכה