מצודות על דברי הימים ב כא יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על דברי הימים בפרק כ"א • פסוק י"ט | >>
ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים ב כ"א, י"ט:

וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים ׀ מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים ׀ שְׁנַ֗יִם יָצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חׇלְי֔וֹ וַיָּ֖מׇת בְּתַחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃


 

מצודת דוד

"ויהי לימים מימים" - החולי ההוא היה לו מתחלת השנה עד סופה מבלי הפסק

"וכעת" - וכאשר בא עת יציאת הקץ של שתי שנים עם חליו במכאוב החולי יצאו מעיו אל החוץ מכל וכל

"בתחלואים רעים" - אחר שעבר עליו תחלואים רעים מת

"ולא עשו וגו'" - לשרוף עליו מטתו וכלי תשמישו כדרך שהיו שורפין על המלכים