מפרשי רש"י על שמות כד ד
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ד • פסוק ד' | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ח • י • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כׇּל־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
"ויכתב משה" - (מכילתא) מבראשית ועד מתן תורה וכתב מצות שנצטוו במרה
"וישכם בבקר" - בחמשה בסיון
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה – מִבְּרֵאשִׁית וְעַד מַתַּן תּוֹרָה, וְכָתַב מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה (מכילתא על שמות יט,י).
וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר – בַּחֲמִשָּׁה בְּסִיוָן (שבת פ"ח ע"א).
מפרשי רש"י
[ד] מבראשית עד מתן תורה. ולמאן דאמר בפרק הניזקין (גיטין סוף ס.) תורה חתומה נתנה, פירוש שלא נתנה התורה לישראל רק חתומה, הכא לא היה נתינת התורה להם, אלא שיהיה זה ספר הברית, כדפירש בב"ר, ואחר כך בסוף ארבעים כתב כל התורה ביחד. וכי למאן דאמר תורה חתומה נתנה אין כותבין מגילת סוטה, אלא שאני התם דהיינו מצותה (במדבר ה', כ"ג), והכי נמי היינו מצותה להיות ספר הברית. ואילו לא היה כאן מצוה, וכתב מגילה, היה קשה, אבל השתא שהיה זה צורך מצוה, לא יקשה כלל, שאין זה נתינת תורה נחשב, רק לכרות ברית. והרא"ם פירש בשם התוספות תירוץ אחר, וזה נכון:
[ה] וישכם משה בבוקר בה' בסיון. אף על גב דכבר אמר למעלה (ר' פסוק ג) "ויספר משה את כל דברי ה'", והיה זה ביום ד' (רש"י פסוק א), ואם כן ממילא היה "וישכם משה" ביום המחרת בה' בסיון, כיון שלא כתוב למעלה בפירוש באיזה יום היה הא דכתיב "וישכם משה בבוקר", ואם כן אין הכתוב מפרש הזמן, ואם כן יכול להיות "ויכתוב משה" את התורה לא היה ביום ד', אלא אחר כך, דאין הכתוב מפרש הזמן, ועל זה קאי "וישכם משה בבוקר", לכך הוצרך לומר שהיה בה' בסיון, שביום ו' קבלו התורה (שבת דף פז.), ואי אפשר לו לבנות: