מפרשי רש"י על שמות יז יב
| מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ז • פסוק י"ב |
• ח • ט • י • יב • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃
רש"י
"וידי משה כבדים" - בשביל שנתעצל במצוה ומנה אחר תחתיו נתייקרו ידיו
"ויקחו" - אהרן וחור
"אבן וישימו תחתיו" - ולא ישב לו על כר וכסת אמר ישראל שרויין בצער אף אני אהיה עמהם בצער
"ויהי ידיו אמונה" - ויהי משה ידיו באמונה פרושות השמים בתפלה נאמנה ונכונה
"עד בא השמש" - שהיו עמלקים מחשבין את השעות באצטרולוגיא"ה באיזו שעה הם נוצחים והעמיד להם משה חמה וערבב את השעות
רש"י מנוקד ומעוצב
וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים – בִּשְׁבִיל שֶׁנִּתְעַצֵּל בַּמִּצְוָה וּמִנָּה אַחֵר תַּחְתָּיו, נִתְיַקְּרוּ יָדָיו.
וַיִּקְחוּ – אַהֲרֹן וְחוּר.
אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו – וְלֹא יָשַׁב לוֹ עַל כַּר וְכֶסֶת; אָמַר: יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצַעַר, אַף אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּצַעַר (תענית י"א ע"א).
וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה – וַיְהִי מֹשֶׁה יָדָיו בֶּאֱמוּנָה פְּרוּשׁוֹת הַשָּׁמַיִם, בִּתְפִלָּה נֶאֱמָנָה וּנְכוֹנָה.
עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ – שֶׁהָיוּ עֲמָלֵקִים מְחַשְּׁבִין אֶת הַשָּׁעוֹת בְּאִצְטְרוֹלוֹגִיאָה בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הֵם נוֹצְחִים, וְהֶעֱמִיד לָהֶם מֹשֶׁה חַמָּה וְעִרְבֵּב אֶת הַשָּׁעוֹת.
מפרשי רש"י
[ז] ומנה אחר תחתיו. ואם תאמר ולמה מנה משה אחר תחתיו, ויש לומר כמו שאמרו ז"ל (ילקו"ש רמז רסד) "ויאמר משה ליהושע" (פסוק ט) לפי שהוא מזרע של יוסף, וכתיב (עובדיה א', י"ח) "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש", ועמלק מזרע עשו (בראשית ל"ו, י"ב), לכך מנה את יהושע. ואפילו הכי כיון דלא היה הוא יוצא למלחמה הוא בעצמו, ולא היה לו להניח את אחר, והיה עצל, נתייקרו גם כן ידיו, והיו עצלים: