מפרשי רש"י על שמות ט יח
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ט' • פסוק י"ח |
• ח • י • יד • טו • יח • כט • ל • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖הֿ וְעַד־עָֽתָּה׃
רש"י
"כעת מחר" - כעת הזאת למחר שרט לו שריטה בכותל למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד
"הוסדה" - שנתיסדה וכל תיבה שתחלת יסודה יו"ד כגון יסד ילד ידע יסר כשהיא מתפעלת תבא הוי"ו במקום היו"ד כמו הוסדה הולדה ויודע ויולד ליוסף (משלי כט) בדברים לא יוסר עבד
רש"י מנוקד ומעוצב
כָּעֵת מָחָר – כָּעֵת הַזֹּאת לְמָחָר. שָׂרַט לוֹ שְׂרִיטָה בַּכֹּתֶל: לְמָחָר כְּשֶׁתַּגִּיעַ חַמָּה לְכָאן, יֵרֵד הַבָּרָד (תנחומא וארא, טז).
הִוָּסְדָהּ – שֶׁנִּתְיַסְּדָה. וְכָל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ יוֹ"ד, כְּגוֹן יָסַד, יָלַד, יָדַע, יָסַר, כְּשֶׁהִיא מִתְפַּעֶלֶת – תָּבֹא הַוָּי"ו בִּמְקוֹם הַיּוֹ"ד; כְּמוֹ: "הִוָּסְדָהּ", "הִוָּלְדָהּ" (הושע ב,ה), "וַיִּוָּדַע" (אסתר ב,כב), "וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף" (בראשית מו,כ), "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֵר עָבֶד" (משלי כט,יט).
מפרשי רש"י
[ז] שרט לו שריטה. דאם לא כן למה אמר כאן "כעת מחר" ובדבר אמר "מחר יהיה האות הזה" (ר' פסוק ה), אלא שכאן שרט לו שריטה, ואמר "כעת" הזאת כאשר תגיע החמה לשריטה הזאת, אבל גבי דבר לא קבע לו זמן בשריטת כותל, בשביל כך קאמר סתם "מחר יהיה". ומה שלא קבע לו שריטה גבי דבר, מפני שהבהמות היו בשדה, ולא נראה רגע מיתת הבהמות, ולא תועיל השריטה: