מפרשי רש"י על ויקרא י יא
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י' • פסוק י"א | >>
• ב • ג • ו • ט • יא • יב • יד • טז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּלְהוֹרֹ֖ת אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כׇּל־הַ֣חֻקִּ֔ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיהֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃
רש"י
"ולהורת" - למד שאסור שיכור בהוראה (ת"כ) יכול יהא חייב מיתה ת"ל אתה ובניך אתך ולא תמותו (במדבר יח) כהנים בעבודתם במיתה ואין חכמים בהוראתם במיתה
רש"י מנוקד ומעוצב
וּלְהוֹרֹת – לִמֵּד שֶׁאָסוּר שִׁכּוֹר בְּהוֹרָאָה (ספרא שם,ט; כריתות י"ג ע"ב). יָכוֹל יְהֵא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ וְלֹא תָמֻתוּ" (לעיל פסוק ט); כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם בְּמִיתָה, וְאֵין חֲכָמִים בְּהוֹרָאָתָם בְּמִיתָה (ספרא שם,ו-ז).
מפרשי רש"י
[יב] שאסור שכור בהוראה. ואף על גב שהוא מובן מעצמו, בא לפרש שהשכור אסור בהוראה, שלא תאמר שפירוש הכתוב כדי שיוכל להורות כראוי ולא יבא לידי טעות, אבל אם הורה אין כאן איסור משום שהורה בשכרות, לכך קאמר שאסור בהוראה, ואפילו ליכא למיחש לאיסור, כגון שהוא מורה איסור, אסור בשכרות: