מפרשי רש"י על ויקרא ט ז
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ט' • פסוק ז' |
• א • ב • ד • ז • יא • טו • טז • יז • יט • כ • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
רש"י
"קרב אל המזבח" - (ת"כ) שהיה אהרן בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת
"את חטאתך" - עגל בן בקר
"ואת עולתך" - איל
"קרבן העם" - שעיר עזים ועגל וכבש כל מקום שנא' עגל בן שנה הוא ומכאן אתה למד
רש"י מנוקד ומעוצב
קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ – שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לָמָּה אַתָּה בּוֹשׁ? לְכָךְ נִבְחַרְתָּ (שם,ח).
אֶת חַטָּאתְךָ – "עֵגֶל בֶּן בָּקָר".
וְאֶת עֹלָתֶךָ – הָאַיִל.
קָרְבַּן הָעָם – שְׂעִיר עִזִּים וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵגֶל", בֶּן שָׁנָה הוּא (ר"ה י' ע"א); וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד.
מפרשי רש"י
[ט] שהיה אהרן בוש. דאם לא כן, "קרב אל המזבח" למה לי, הוי למכתב "עשה חטאתך":
[י] חטאתך עגל בן בקר וכו'. הוצרך לפרש זה, שלא תאמר כיון דכתיב "ועשה חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם", אם כן "חטאתך" דקאמר גם כן חטאת העם, ומה שקרא "חטאתך" היינו מפני שעליו להקריב חטאת ועולת ישראל, וכאילו כתוב 'עשה חטאתך ועולתך המוטל עליך', דהיינו חטאת ועולת אהרן, וחטאת ועולת ישראל, ומה שאמר אחר כך "ועשה קרבן העם", היינו כדי להוסיף עוד "כאשר ציוה ה' את משה", לומר שכל העבודה שלו יהיה כאשר ציוה ה' את משה, ולעולם "חטאתך ועולתך" נכלל בו קרבן ישראל, כדכתיב "ועשה חטאתך ועולתך וכפר בעדך ובעד העם", ולפיכך פירש שאין זה כך, רק "חטאתך" היינו חטאת אהרן עגל בן בקר, ו"עולתך" האיל, ו"קרבן העם" שעיר ועגל וכבש:
ומפני שפירש רש"י "חטאתך" 'עגל בן בקר', הוסיף 'בן בקר', דמשמע דעגל בן בקר אינו סתם עגל, והוא יותר משנה, שלכך קראו "בן בקר", וסתם עגל הוא בן שנה (ראש השנה דף י.). ולפיכך אצל עגל וכבש לא הוצרך רש"י לפרש "ועגל וכבש בני שנה" (פסוק ג). וקשיא, דמן הכתוב משמע להפך, דהא הכתוב אמר "ועגל וכבש בני שנה", דמשמע דסתם עגל הוא יותר מבן שנה - עד שהוצרך לכתוב "ועגל וכבש בני שנה" (קושית הרא"ם), ולפיכך פירש רש"י 'כל מקום שנאמר עגל וכבש סתם בני שנה הם', ומה שכתב כאן "עגל וכבש בני שנה", אין הפירוש שיש סתם עגל וכבש שהוא יותר מבן שנה, רק כך פירושו; עגל וכבש - שהם לעולם בני שנה, ומה שכתב "בני שנה" אינו רק ביאור לעגל וכבש, שכל עגל וכבש הם בני שנה. ולפיכך אמר 'ומכאן אתה למד שסתם עגל וכבש בני שנה', דהא הכא לא צריך לפרש ולומר שיהיה בני שנה, שהרי יש לי ללמוד שהוא בן שנה מדכתיב (פסוק ב) "בן בקר" אצל עגל של אהרן, וזה בודאי יותר משנה, וממילא גבי ישראל שכתיב סתם "עגל" - הוא בן שנה, כיון דלא כתיב "בן בקר", אלא שהוא ביאור, כלומר שכל עגל וכבש בני שנה הם, ואם כן למדנו מזה בכל מקום שכתב סתם עגל וכבש - שהם בני שנה, וזה פשוט. והשתא יתורץ הקושיא, דמה ענין זה לכאן שפירש 'כל מקום שנאמר עגל וכבש בני שנה הם', דאין כאן מקומו כלל. ועוד, מנא לן שכל מקום שכתב עגל וכבש הם בני שנה, דלמא דווקא כאן דגלי, ולא בכל מקום, אלא כמו שאמרנו למעלה, ופשוט הוא: