מפרשי רש"י על בראשית נ טז
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק נ' • פסוק ט"ז |
• ג • ו • יב • טו • טז • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃
רש"י
"ויצוו אל יוסף" - כמו ויצום אל בני ישראל צוה למשה ולאהרן להיות שלוחים אל בני ישראל אף זה ויצוו אל שלוחם להיות שליח אל יוסף לומר לו כן ואת מי צוו את בני בלהה שהיו רגילין אצלו שנא' והוא נער את בני בלהה
"אביך צוה" - (ב"ר יבמות סה) שינו בדבר מפני השלום כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף – כְּמוֹ "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו,יג): צִוָּה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לִהְיוֹת שְׁלוּחִים אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אַף זֶה, וַיְצַוּוּ אֶל שְׁלוּחָם לִהְיוֹת שָׁלִיחַ אֶל יוֹסֵף לוֹמַר לוֹ כֵּן. וְאֶת מִי צִוּוּ? אֶת בְּנֵי בִּלְהָה, שֶׁהָיוּ רְגִילִין אֶצְלוֹ (עיין תנחומא ישן שמות ב), שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה" (בראשית לז,ב).
אָבִיךָ צִוָּה – שִׁנּוּ בַּדָּבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם; כִּי לֹא צִוָּה יַעֲקֹב כֵּן, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד יוֹסֵף בְּעֵינָיו (יבמות ס"ה ע"ב; מדרש תנחומא תולדות א; ב"ר ק,ח).
מפרשי רש"י
[ו] את מי צוו את בני בלהה. דאין סברא שיהיו מגלים סוד שלהם שמכרו את אחיהם לשום אדם, ויותר היה ראוי להם לדבר עמו בעצמם משיהיו שולחים על ידי אחר, ויגלו את חרפתם למכור את אחיהם: