מפרשי רש"י על בראשית לו יב
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק ל"ו • פסוק י"ב |
• ב • ג • ה • ו • ט • יב • יד • כד • לא • מג • מה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְתִמְנַ֣ע ׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
רש"י
"ותמנע היתה פילגש" - להודיע גדולתו של אברהם כמה היו תאבים לידבק בזרעו תמנע זו בת אלופים היתה שנאמר ואחות לוטן תמנע ולוטן מאלופי יושבי שעיר היה מן החורים שישבו בה לפנים אמרה איני זוכה להנשא לך הלואי ואהיה פילגש ובדברי הימים מונה אותה בבניו של אליפז מלמד שבא על אשתו של שעיר ויצאה תמנע מביניהם וכשגדלה נעשית פילגשו וזהו ואחות לוטן תמנע ולא מנאה עם בני שעיר שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב
רש"י מנוקד ומעוצב
וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ – לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְּאֵבִים לִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (להלן פסוק כב), וְלוֹטָן – מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה, מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהּ לְפָנִים. אָמְרָה: אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ? הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ (ב"ר פב,יד; וראו סנהדרין צ"ט ע"ב). וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א' א,לו) מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז; מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר, וְיָצְאָה תִּמְנַע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ. וְזֶהוּ "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר, שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב (מדרש תנחומא וישב א).
מפרשי רש"י
[ח] להודיע גדולתו וכו'. בפרק חלק (סנהדרין דף צט:). ואין הפירוש כי הקושיא דלא הוי למכתב שם האם כמו שלא הזכיר האם בכל האחרים, שזה אינו, דמאי קשיא, דילמא בא להודיע כי אליפז לא היה רק מפילגש ואפילו הכי היו לו כמה אלופים, אלא הקושיא למה כתב "ותמנע היתה פלגש לאליפז", דהוי למכתב 'ופילגשו ושמה תמנע' כדכתיב (לעיל כב, כד) "ופלגשו ושמה ראומה": [ט] מלמד שבא על אשתו של שעיר. דאין לומר דתמנע דדברי הימים (א, א, לו) היתה תמנע אחרת ולא תמנע הכתוב כאן (קושית הרא"ם), דאם כן קשיא למה לא מנה בכלל האלופים, דכיון דבדברי הימים מנה כל בני אליפז הכתוב כאן ומנה תמנע גם כן, למה לא מנה תמנע גם כן כאן בכלל האלופים. דאין לומר שלא היה תמנע אלוף, דכיון דכל בני אליפז הכתובים בדברי הימים היו אלופים (פסוקים טו, טז) - למה לא יהיה תמנע גם כן אלוף. וכן כל בני רעואל הכתובים בדברי הימים כולם חשובים אלופים כאן (פסוק יז), ואיך יהיה בקרא חסר תמנע שלא היה אלוף, אבל לפי דברי רז"ל (ב"ר פב, יב) ניחא, דהיתה נקיבה, ולא שייך בה אלוף. ומה שהקשה הרמב"ן דרחוק שימנה (בדה"י א, א, לו) תמנע בין הזכרים, שחשב שם "בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע ועמלק", דאין זה קשיא, דלא יתכן למחשב תמנע באחרונה כי היתה אם עמלק, [ואין] לכתוב הבן ואחר כך האם, ומזה עצמו למדו רז"ל שהיתה פלגש אליפז וילדה עמלק, כי אם היתה נקיבה ולפיכך לא שייך בה אלוף - לחשבה אחרון. וגם אין לומר כי תמנע בהיתר נולדה, כי מת שעיר ונשא אליפז אשתו וילדה אשת שעיר תמנע, והיא אחות לוטן מן האם (קושית הרא"ם), זה אינו, דהכתוב בא למנות תולדות שעיר כדכתיב (פסוק כ) "אלה בני שעיר", ואיך יחשוב "אחות לוטן תמנע" (פסוק כב) שאינה כלל מבניו, בשלמא אם נאמר דהעולם היו סבורים שהיא בתו - שפיר חשבה בתוך תולדותיו כמו שאמר למעלה (פסוק ב) גם כן "בת ענה בת צבעון", אף על גב שלא היתה "בת ענה" רק שכך היו סבורים - אמר "בת ענה" (רש"י שם), הכי נמי גבי בני שעיר:
בד"ה ובדברי הימים כו' דלמא בהיתר נ"ב ולי נראה דלא קשיא כי אע"פ שהם בני ממזרים מ"מ לא עשו כ"כ בפרהסיא שאם היה ידוע לעולם 5d5טיפר וכולו שהוא עניינו של ראשון ממש אלא שבא לומר כאלו סמך כאן מצד עצמו ודוק מהרש"ל: