מפרשי רש"י על במדבר כה יד
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ה • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ח • יא • יב • יג • יד • טו • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃
רש"י
"ושם איש ישראל וגו'" - במקום שיחס את הצדיק לשבח יחס את הרשע לגנאי
"נשיא בית אב לשמעני" - לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון ד"א להודיע שבחו של פינחס שאע"פ שזה היה נשיא לא מנע את עצמו מלקנא לחילול השם לכך הודיעך הכתוב מי הוא המוכה
רש"י מנוקד ומעוצב
וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר – בַּמָּקוֹם שֶׁיִּחֵס אֶת הַצַּדִּיק לְשֶׁבַח, יִחֵס אֶת הָרָשָׁע לִגְנַאי (מדרש תנחומא פינחס ב).
נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי – לְאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת בָּתֵּי אָבוֹת שֶׁהָיוּ לְשֵׁבֶט שִׁמְעוֹן. דָּבָר אַחֵר: לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל פִּינְחָס, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָיָה נָשִׂיא, לֹא מָנַע אֶת עַצְמוֹ מִלְּקַנֵּא לְחִלּוּל הַשֵּׁם; לְכָךְ הוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב מִי הוּא הַמֻּכֶּה.
מפרשי רש"י
[יח] ייחס הרשע לגנאי. דאם לא כן, מאי ענינו לכאן, אלא 'במקום וכו. ואף על גב דלא הזכיר כאן גנותו אלא שבחו, יחוס שלו הוא גנותו, דגנאי הוא לאדם חשוב להיות חוטא, ומכל שכן חטא מגונה לבעול ארמית לפני כל, ומוכיח זה על גודל פחיתתו של רשע: [יט] דבר אחר. דאילו לפירוש הראשון יקשה לך, דלא הוי למכתב "המוכה", רק 'והאיש אשר עשה', מאי "המוכה":
מה שפירש"י ד"א להודיע שבחו של פנחס כו' קאי חמה שלמעלה שפי' שיחס הרשע לגנאי דבר אח' לא משום יחוס הרשע לגנאי אלא להודיע שבחו של פנחס ולא קאי הד"א מה שפי' נשיא בית אב אחד לחמשה בתי אבות וק"ל א"נ יש לפרש שאף על זה קאי וה"פ ד"א להודיע שבחו של פנחס אע"פ שהיה נשיא כו' ונפ"ז צ"ל נשיא ממש ומ"ה היה לו לירא ביותר ואמת שלפי דברי רבותינו ז"ל בפרק אלו הן הנשרפין שאמרו הוא זמרי בן סלוא הוא שאול בן הכנענית הוא שלומיאל בן צורישדי א"כ היה נשיא גמור מהרש"ל: