מסכת שמחות יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מסכת שמחות · יד

הלכה א[עריכה]

אין מוציאין אמת המים בין הקברות, ולא יעשה שם שביל, ולא ירעה שם בהמתו, ולא יטייל שם, ולא ילקט משם עצים ועשבים, ואם ליקטן אסורין בהנאה, ואם בשביל הנאת בית הקברות עצמו ליקטן, שורפן במקומם.

הלכה ב[עריכה]

כל גורני הנחלות עוברות ממקום למקום, ונעקרות ממשפחה למשפחה. הקבר אינו עובר ממקום למקום ואינו נעקר ממשפחה למשפחה.

הלכה ג[עריכה]

קבר חדש נמדד ונמכר ונחלק, ישן לא נמדד ולא נמכר ולא נחלק. יש קבר חדש שהוא כקבר ישן, ויש ישן שהוא כחדש; כיצד, ישן שקבר בו עשרה מתים שלא ברשות הבעלים, הרי זה כקבר חדש, ונמדד ונמכר ונחלק, חדש וקבר בו נפל אחד ברשות הבעלים, הרי זה כקבר ישן, ולא נמדד ולא נמכר ולא נחלק.

הלכה ד[עריכה]

קבר גולין אין להם חזקה, בשעת הדבר ובשעת המלחמה אין להם חזקה, רבן שמעון בן גמליאל אומר הנפלים אין קונין את הקבר, הנקבר שלא ברשות אין לו חזקה.

הלכה ה[עריכה]

האשה שירשה את הקבר נקברת בו, היא ויוצאי יריכה, דברי רבי מאיר, ורבי יהודה אומר היא ולא יוצאי יריכה. ומודה רבי יהודה שאנוניה הרואין אותה בחייה נקברין עמה במותן.

הלכה ו[עריכה]

אביה אומר תיקבר אצלי, ובעלה אומר תיקבר אצלי, קוברין אותה אצל אביה, ואם יש לה בנים מבעלה קוברין אותה אצל בעלה, ואם היא אמרה קברו אותי אצל בניי קוברין אותה אצל בניה.

הלכה ז[עריכה]

אביה אומר לא תיקבר אצלי, ובעלה אומר לא תיקבר אצלי, קוברין אותה אצל בעלה, מפני שבעלה חייב במזונותיה ובפירקונה ובקבורתה, רבי יהודה אומר בשני חלילין ומקוננות. מקום שמספידין, הוא מספיד על אשתו, ואם אין בעלה מטפל בה, אביה מטפל בה וקוברה, ומוציאין ממנו בעל כרחו.

הלכה ח[עריכה]

נמצאת אתה אומר שלשה קברות הן, הקבר שנמצא בתחילה מותר לפנותו, ואם פינהו מקומו אסור בהנאה, קבר הידוע אסור לפנותו, ואם פינהו מקומו אסור בהנאה, קבר המזיק את הרבים אסור לפנותו, ואם פינהו מקומו בטומאתו.

הלכה ט[עריכה]

קבר שהקיפתו העיר משלש רוחותיו, או משתי רוחותיו זה כנגד זה, אם הוא רחוק יותר מחמשים אמה מכאן, ויותר מחמשים אמה מכאן אין מפנין אותו, פחות מיכן מפנין אותו.

הלכה י[עריכה]

כל הקברות מתפנין, חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא, רבי עקיבא אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין, אמרו לרבי עקיבא והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים, ולא נגע בהן אדם מעולם, אמר להם משם ראייה מחילה היתה עשויה להן והיתה מוציאה את הטומאה לנחל קדרון.

הלכה יא[עריכה]

המוכר דרך קברו לחבירו, לא עשה כלום; המוכר מקום הספדו, לא עשה כלום. הלוקח מעמד מחבירו, שמו לו זקני בית אב ארבעה קבין, דרך היחיד ארבע אמות, דרך הרבים שש עשרה אמות, דרך המלך אין לה שיעור, דרך הקבר אין לה שיעור, ומקום ההספד אין לו שיעור.

הלכה יב[עריכה]

הרואה אבל בתוך שלשים יום, מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו, לאחר שלשים יום, בתוך שנים עשר חודש, שואל בשלומו ואחר כך מדבר עמו, לאחר שנים עשר חודש מדבר עמו ואחר כך שואל בשלומו, רבי מאיר אומר הרואה אבל בתוך שלשים יום מדבר עמו ואחר כך שואל בשלומו, לאחר שלשים יום, בתוך שנים עשר חודש, שואל בשלומו ואחר כך מדבר עמו, לאחר שנים עשר חודש לא יזכירנו כל עיקר, שהיה רבי מאיר מושלו לאדם אחד שהיתה לו מכה ונתרפא, ובא רופא אחד ואמר לו, תן לי שכרי ואקרע את מכתך, ואני מרפא אותך, מעלין עליו כאילו עוכר את מכתו, כך כל המזכיר לאבל לאחר שנים עשר חודש, מעלין עליו כאילו עורר את מתו. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מי שמתה אשתו ונשא לו אשה אחרת, בתוך שנים עשר חודש, בשוק מדבר עמו, אבל אינו מדבר עמו בתוך ביתו.

הלכה יג[עריכה]

הכל מעלין לבית האבל, גלוסקאות, בשר, ודגים, ובחבר עיר, קטניות ודגים, ורבן שמעון בן גמליאל אומר במקום שנהגו אפילו מעשה קדירה.

הלכה יד[עריכה]

עשרה כוסות שותין בבית האבל, שנים לפני המזון, וחמשה בתוך המזון, ושלשה לאחר המזון, אחד לברכת אבלים, ואחד לתנחומי אבלים, ואחד לגמילות חסדים. חזרו והוסיפו עוד שלשה, אחד לראש הכנסת, ואחד לחזן הכנסת, ואחד לרבן גמליאל. וכשראו חכמים ובית דין שמשתכרין ויוצאין, גזרו עליהם והחזירום למקומן.

הלכה טו[עריכה]

המברך בבית האבל אינו מברך רביעית דברי רבי יוסי הגלילי, ורבי עקיבא אומר הטוב והמטיב, וחכמים אומרים ברוך דיין האמת.

הלכה טז[עריכה]

הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל, אומר ברוך ה' שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה.