מסכת שמחות א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת שמחות · א · >>

ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים וגו' וכתיב (במדבר, ח) כי לי כל בכור וגו' ביום הכותי כל בכור וגו' א"ר יוחנן אף על פי שהכה אותם מכת מות מחצי הלילה, היתה נפשם מפרפרת בהם עד הבוקר. משל הדיוט אומר נתת פת לנער הודע את אמו. אף הקדוש ברוך הוא אמר אודיע לבני המיתה המשתקת הזאת ששונאיהם היאך מתים בה אלא תשמור נפשותם עד הבוקר כדי שיראו בני בשונאיהם.


פרק א[עריכה]

הלכה א[עריכה]

הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר לעולם. זוקק ליבום ופוטר מן היבום ומאכיל בתרומה ופוסל בתרומה ונוחל ומנחיל. פרש ממנו אבר כאבר מן החי. בשר כבשר מן החי. וזורקין על ידו דם חטאתו ודם אשמו עד שימות.

הלכה ב[עריכה]

אין קושרין את לחייו ואין פוקקין את נקביו‏[1] ואין נותנין כלי של מתכות ודבר שהוא מיקר על טיבורו עד שעה שימות שנאמר (קהלת, יב) עד אשר לא ירתק חבל הכסף.

הלכה ג[עריכה]

אין מזיזין אותו ואין מטילין אותו על גבי החול ולא על המלח עד שעה שימות.

הלכה ד[עריכה]

אין מעמצין את עיני הגוסס. הנוגע בו ומזיזו הרי זה שופך דמים שהיה רבי מאיר אומר משל לנר שהוא מטפטף, כיון שנגע בו אדם מכבהו. כך כל המעמץ את עיני הגוסס מעלין עליו כאילו הוא נוטל נשמתו.

הלכה ה[עריכה]

אין קורעין ואין חולצין ולא מספידין ואין מכניסין ארון עמו בבית עד שעה שימות.

הלכה ו[עריכה]

אין משמעין עליו ואין משננין עליו את מעשיו. רבי יהודה אומר אם חכם הוא משננין עליו את מעשיו.

הלכה ז[עריכה]

אין שואלין בעיר זה את זה. במה דברים אמורים? בכפר קטן; אבל בעיר גדולה -- מותר.
מחותך, מסורס, נפלים, ובן שמונה חי, בן תשעה מת -- אין מתעסקין עמו בכל דבר.

הלכה ח ט[עריכה]

נכרי ועבד אין מתעסקין עמו לכל דבר אבל קורין עליו "הוי ארי ארי. הוי גבור". רבי יהודה אומר "הוי טבי הוי נאמן. אוכל מעמלו".
אמרו לו: מה הנחת לכשרים? אמר להן אם היה כשר מפני מה אין קורין עליו?

אין מקבלין תנחומין על העבדים ועל השפחות.

הלכה י[עריכה]

ומעשה כשמתה שפחתו של ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לנחמו. נכנס מפניהם לחצר. נכנסו אחריו. נכנס לביתו. נכנסו אחריו. אמר להם כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, והלא אין אתם נכוין אפילו ברותחין! הלא אמרו שאין מקבלין תנחומין על העבדים שהעבדים חשובים כבהמה.

הלכה יא[עריכה]

וכשמת טבי עבדו של רבן גמליאל קבל עליו תנחומים. אמרו לו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להן אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה.

הלכה יב[עריכה]

אף הוא הניח לו להניח תפלין. אמרו לו לא למדתנו רבינו שהעבדים פטורין מן התפלין? אמר להן אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר הוא.

הלכה יג[עריכה]

אין קורין לעבדים ולשפחות "אבא פלוני" ו"אימא פלונית". של בית רבן גמליאל היו קורין לאבא טבי ולאימא טביתא.

הלכה יד[עריכה]

אין קורין לאבות "אבינו" אלא לשלשה האבות. ולא לאימהות "אמנו" אלא לארבע האימהות.


נוסחת הגר"א[עריכה]

הגהות הגרי"ב[עריכה]

פירוש לב חכמים[עריכה]

פירוש נחלת יעקב[עריכה]

הערות[עריכה]

  1. ^ עיין בהגר"א יורה דעה ר"ס של"ט