מסכת ספר תורה ד

<< · מסכת ספר תורה · ד · >>

פרק ד׳

הלכה א

אלו שמות שאין נמחקין הכותב אלהים אדני יוד הא ואו הא שדי צבאות אהיה אשר אהיה ר׳ יוסי אומר צבאות היו נוהגין בו חול:

הלכה ב

הכותב אל ימחוק אל מאלהים יה מארבע אותיות אינן נמחקין מפני שיש שמות כיוצא בהם:

הלכה ג

כל אותיות המשמשות את השם בין מלמעלה בין מלמטה הרי אלו נמחקין:

הלכה ד

כל השמות ההדיוטות שאותיותיהם כאותיות השם מכנין בהם הרי אלו נמחקין:

הלכה ה

כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים (דברים י׳:י״ז) הראשון קודש והשני חול ואדני האדנים (שם) הראשון קודש והשני חול אלהי אברהם (בראשית ל״א:נ״ג) קדש ואלהי נחור חול אלהי אביהם חול. אלהים לא תקלל (שמות כ״ב:כ״ז) משמש קודש וחול ר' ישמעאל אומר קודש:

הלכה ו

כל שמות האמורים בתורה באברהם קודש חוץ מן הראשון ר׳ חנינא בן אחי ר׳ יהושע אומר קודש:

הלכה ז

כל שמות האמורים בתורה בלוט חול חוץ מן האחרון במיכה חול אפילו יה בנבות קודש אפילו אל:

הלכה ח

אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט (תהלים פב) משמש קודש וחול יסגירני אל אל עויל (איוב ט״ז:י״א) הראשון קודש והשני חול כי אל אל האמור (שם לד) הראשון חול והשני קודש ואל יהי מקום לזעקתי (שם טז)

הלכה ט

חול ואלהים אמר לבהלני (ד״ה ב לה) קודש חדל לך מאלהים אשר עמי (שם) קדש כדברי ר׳ יוסי בר יהודה אלהים זדים קמו עלי (תהלים פו) קדש אלא שהקורא צריך להיות קורא ומפסיק: