מלבי"ם על תהלים קלב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



(ב-ד) "אשר נשבע לה'", והיה השבועה והנדר "שבאם אבא אל אהל ביתי" או "באם אעלה על ערש יצועי" אז נודר "אם אתן שנת לעיני" דהינו שבאהל ביתו לא יישן כלל, אף שלא יעלה על ערש לשכב עליו, וביצוע שסביב האהל שם אסר על עצמו לישן על הערש המיוחד לו לשינת קבע, ור"ל "אם אתן שנת לעיני" שינה קבועה ואף "תנומה" קלה "לעפעפי" בעת "שאבא ביתי", או בעת "שאעלה על הערש ביצוע" שסביב הבית, ולא הותר לו לישן רק ביצוע הבית שלא על הערש המיוחד למשכב, ואיסור זה ימשך.


 

<< · מלבי"ם על תהלים · קלב ב · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.