לדלג לתוכן

מלבי"ם על תהלים קכא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק קכ"א • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים קכ"א, ד':

הִנֵּ֣ה לֹֽא־יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן
  שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל׃



"הנה לא ינום", שלא ינום מחמת לאות וחולשה, ויותר מזה כי "לא יישן" כלל כי לא נמצא אצלו טבע השינה כלל, שבן אדם אף מי שלא ינום מחמת עיפות הלא מוכרח הוא לישן ולהעמיד אז שומר אחר תחתיו:

ביאור המילות

"לא ינום". מחמת עיפות.

" ולא יישן". כלל אפי' השינה הטבעיית, ובארתי זה (ישעיה ה' כ"ז):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.