מלבי"ם על תהלים קכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על תהלים · קכ · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שיר המעלות", התפלל לה' שיצילהו מבעלי לה"ר, "אל ה'" הנה "בכל צרה קראתי אל ה' ויענני", אבל יש צרה גדולה מזו שלא אוכל להמתין עד בא הצרה ועד שאקרא ואתפלל, והוא הפה של אנשי רמיה ובעלי לה"ר, שמן האויב הגלוי והצרה הגלויה אדע להזהר ולקרא אל ה' לא כן אלה שמכסים שנאה במשאון, על כן אבקש.


ביאור המילות

"בצרתה". הוספת התי"ו מורה על רוב הצרה, וכן ישועתה עזרתה ודומיה:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה' הצילה נפשי משפת שקר", כי לא אוכל להמתין עד בא רעתם רק הצילני מהם תיכף, ושפת שקר הוא שמוציא שקרים ולה"ר שלא בפניו, "ולשון רמיה" הוא שדובר אליו ברמאות שבפניו מתדמה כאוהב ובקרבו ישים ארבו:


ביאור המילות

"שפת שקר לשון רמיה". הלשון הוא הדבור הפנימי שהוא מרמה בתחבולות ובתבונה, והשקר הוא בשפה פשוטה:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מה יתן לך", אתה לשון רמיה, מה יתן לך דבר זה איזה תועלת, או מה יוסיף לך זה איזה ריוח על מה שיש לך מכבר, כמ"ש אומרים לבעל לה"ר מה הנאה יש לך:


 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חצי גבור שנונים", אתה דומה כחצי גבור השנונים שממית מרחוק, "וכגחלי רתמים" שאין נשמרים מהם והם בוערים באש מקרוב, וזה נגד שפת שקר שאומר לה"ר ברחוק וממית, ולשון רמיה מרמה אותו בקרוב ושורף אותו בהבל פיו:


 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אויה לי", כבר אוי לי "אם גרתי משך" או אם "שכנתי עם אהלי קדר" שהם אנשים פראים אויבים ומעיקים, אבל.


 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רבת", רעה זו רבה יותר, מה "ששכנה לה נפשי עם שונא שלום", שאני שוכן בתוך אחי בין בני ישראל והם שונאים שלום והוא גרוע יותר מבני קדר ומשך, כי.


 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אני שלום", הגם שאני שלום עמהם, "וכי אדבר" עמהם שלום "המה" (ידברו שלום) "למלחמה", שאני אדבר ותוכי כברי, והם ידברו שלום ובלבם ישימו ארבם בשנאת חנם, וזה גרוע ממשך ואהלי קדר שרעתם גלויה וידעתי להזהר מרעתם: