מלבי"ם על תהלים פד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על תהלים · פד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למנצח", הוסד בגלות בבל, הלוי אסיר תקוה כלתה נפשו שישוב אל עבודתו לשורר שיר ה' בהיכלו, ומשבח את המצפים לישועה, ומתפלל על בנין המקדש וצמיחת קרן בית דוד. ונחלק לג' חלקים.

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ב-ג) "מה", (חלק א') "ידידות משכנותיך" עד שנפשי חולת אהבה "וכלתה גם נכספה נפשי" לבא "לחצרות ה'", ולא לבד שנפשי הרוחניית נכספה לזה, כי גם "לבי ובשרי (נכספו) מתי ירננו אל אל חי", שמתאוים לשוב לבהמ"ק לשורר ולרנן שיר ה' על הקרבנות, שבם השתתפו גם הלב והבשר המרנן בפיו ושפתיו הבשריים וברגש לבו החי אל אל חי שהוא מקור חייו עם נפשו הרוחניית המשתוקקת אל ה' בהדרת קדש:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)



ביאור המילות

"כלתה". יותר מנכסף שהוא עד כלות הנפש, ופעלים אלה נמשכים לשנים, גם נכספו לבי ובשרי, שירננו:

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גם צפור", המליץ יצייר ברוחו את הצפור והדרור המשורר ומנעים זמירות בקנו, כאלו הוא בן לוי העומד על הדוכן ומנעים זמירות לקונו, ויצייר את האפרוחים שהעלו על המזבח בזמן שהיה המקדש קיים, שהם אפרוחי הצפור הלז המשורר, וכאלו הצפור העלה את אפרוחיו לקרבן לה' על המזבח והוא הלוי המשורר לה' שיר הקרבן, ויאמר כי הצפור הלז מה נעים חבלו, כי "הצפור" כבר "מצאה בית, והדרור" כבר " מצאה קן לה", הצפור "אשר" כבר "שתה אפרוחיה את מזבחותיך" והקריבה את גוזליה לקרבן על מזבחך, יש לה בית וקן בו תשיר את שיר ה' על קרבנותיה, אולם הלוי נדמה כצפור נודדת מן קנה כצפור בודד על גג, אשר אז לא יתן זמירות, כן על ערבי בבל תלוי כנורותיהם, עפ"ז יאמר, אם הצפור והדרור חי בלתי מדבר ימצא אושר כי ישיר את שיר ה' בבית וקן, וכ"ש כי.

ביאור המילות

"בית, קן". הצפור תקנן גם אצל הבתים, והדרור מתרחק מבני אדם ויעשה לו קן על עצים גבוהים:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשרי יושבי ביתך", שבני אדם הם מצפים לישב ביתך, לא בקן ובית רק בבית ה', ולא שיהגו כצפצוף הצפור, רק "שעוד יהללוך" לדבר תהלותיך ונפלאותיך.

"סלה" סיום הענין:

ביאור המילות

"עוד". ר"ל עוד הפעם, כמו שהללוך בימי קדם:

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשרי", (חלק ב'), יאמר הגם שאין אנו יכולים עתה לעלות אל בית ה' בפעל, בכ"ז "אשרי אדם אשר עוז לו בך", אשר הוא בלתי מתיאש רק מצפה בעוז לישועת ה'.

"מסלות בלבבם", אשר בלבבם ימצאו מסילות כבושות שבם ישובו לציון, ר"ל שהגם שהמסילות האלה אינם עוד בפועל הם אצלם בלב, שלבם מלא תקוה בעוז ה' וחוזה מסילות כבושות וסלולות:

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עברי", והמסלות האלה הנמצאות בלבבם הם "עוברים בעמק הבכא", שבבל היתה עמק ומלאה בכאים ואילנות, כמו שנקראת בשם נחל הערבים, והמליץ תפס תחת הערבים שם בכאים, שיש בהוראתו גם בכי, כי על ערבים בתוכה ישבו גם בכו, והמסילות עוברים דרך הבכאים ובבכי ילכו אל אלהים בציון, שלבבם חוזה שעוברים במסלות דרך בכאים לציון, "מעין ישיתוהו", והמסילות האלה הנמצאים בלבבם ישיתו את לבבם כמעין מלא מי שפע וברכה, עד שמחשבות הלב וחזיונותיו אלה יהיו כמעין המתגבר בלבם, "וגם מורה ברכות יעטה", הברכות שיעטה הלב ע"י חזיונותיו אלה וע"י גודל בטחונו הוא מורה וממטיר לאחרים, כי מן מעין ברכותיו יעלו נשיאים ויריקו גשם נדבות לתת יורה וברכה לכל ישראל למלא לבבם תקוה ויחול כי ישובו לבצרון:

ביאור המילות

(ז-ח) "הבכא". כמו מול בכאים, מיני אילנות, ופעל עוברי על המסלות, וכן ישיתוהו המסלות ישיתו את לבבם, ומורה ממטיר כמו יורה ומלקוש, ופעל ילכו על המסלות, יראה על הלב:

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ילכו", והמסלות האלה "ילכו מחיל אל חיל", שהציור הזה וחזיון הבטחון החזק יוליכם מחיל אל חיל, עד "שלבבם יראה אל אלהים בציון", שדרך מסלות האלה שסלל בלבבו וברוחו ילך ממדרגה למדרגה ויביא הישועה להראות לפני ה' בציון:

 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה' שמעה תפלתי", יען שהמסילות האלה הם רק מחשביים לא נמצאים בפועל, מציירים רק החשק והתקוה התפלה והתחנה אשר בלב הבוטחים כי ילכו בפועל על המסלות אשר סוללו בלבבם, מבקש שה' ישמע תפלתו וישיבם על המסלות האלה בפועל, "סלה" סיום הענין:

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מגננו", (חלק ג') ראה את הבהמ"ק שהיה מגין עלינו "והבט פני משיחך" הוא מלכות ב"ד, (שבהמ"ק ומלכות ב"ד תלוים זה בזה כמ"ש לק' סי' קל"א):

 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", מפרש מדוע יתאוה אל המקדש, כי האושר שנשיג בבהמ"ק עולה בין על הצלחה התלויה בזמן, בין על הצלחה התלויה במקום, שבענין הזמן "טוב יום" אחד "בחצריך מאלף" ימים, ובענין המקום "בחרתי הסתופף" לעמוד אצל הסף "בבית ה'" שהוא המקום היותר פחות, "מדור" בקביעות "באהלי רשע", הגם שהם ארמנות ומשכנות מבטחים:

ביאור המילות

"הסתופף". לעמוד אצל הסף.

"מדור". מלשון דירה בלשון המשנה:

 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי שמש", מבאר מ"ש והבט פני משיחך. והנה ביאת המשיח תלוי בג' אופנים, או ע"י חבלי משיח וצרות גדולות שעי"כ ישובו בתשובה ויגאלו, או ע"י עת רצון וחנינה, או ע"י צדקת המעשים, נגד חבלי משיח והצרות, אמר "כי שמש ומגן ה' אלהים", ה' דומה כשמש וכמגן ביחד, שעושה פעולות הפכיות, שהשמש מאיר ושורף, וכן במשל היסורים שיביאו אור הגאולה אבל הם שורפים ומכלים, אבל ה' הוא שמש מצד ההארה ומגן להגן בפני השרפה, וזה נסמך על המליצה שאמר (מלאכי ג') הנה היום בא בוער כתנור ועסותם רשעים כי יהיו אפר וכו' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכפניה, שחבלי משיח ידמו כיום הבוער כתנור, אבל לצדיקים יהיה ה' מגן, ויהיה שמש וגם מגן ולא יכלו אותם החבלים והצרות כי מהם יושעו, ונגד עת רצון וחנינה אמר "חן וכבוד יתן ה'", שאצל ב"ו אם נותן חן וחנינה שהוא במתנת חנם לא יתן כבוד, כי הכבוד לא יושג רק על מה שישיג כפי מעשהו, לא במתנת חנם, אבל ה' הגם שיתן חן ומתנת חנם, יתן גם כבוד, ונגד האופן הג' שיבא משיח ע"י צדקת המעשים, אומר "שלא ימנע טוב להולכים בתמים", ועכ"פ בכל אופן שיהיה.

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך" שעל כל פנים יש לנו לבטוח שיגאלנו ושיבנה המקדש, וכמ"ש אשרי אדם עוז לו בך: