מלבי"ם על תהלים עב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ע"ב • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ע"ב, ט"ז:

יְהִ֤י פִסַּת־בַּ֨ר ׀ בָּאָרֶץ֮ בְּרֹ֢אשׁ הָ֫רִ֥ים
  יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ
    וְיָצִ֥יצוּ מֵ֝עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃



"יהי", עתה באר השלום וההצלחה שיהיה במדינה, יהי פשיון ורבוי "בר בארץ", והפשיון הזה יהיה "בראש הרים", ששם "ירעש פריו" כמו רעש "הלבנון" המרובה בענפים, כמ"ש והכרמל ליער יחשב, והטעם שיהיה רק בראש הרים. כי במקום שדי תבואות יהיה עתה הרים, ושם "יציצו" אנשים "מן הערים כמו" שצצו שם עד עתה עשב הארץ:

ביאור המילות

"פסת". פשיון של בר, כמו אם פשה תפשה, מעיר שם המין, מן הערים יציצו אנשים כעשב הארץ:

 


<< · מלבי"ם על תהלים · עב טז · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.