מלבי"ם על תהלים לח יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(יז-יח) "כי אמרתי", זה מוסב עמ"ש בפסוק כ"ב אל תעזבני ה' כי ראוי שלא יעזבנו "כי אמרתי" שאם תעזבני "פן ישמחו לי", כי "במוט רגלי עלי הגדילו כי אני לצלע נכון" שפעם אחד מט רגלי קצת, והם הגדילו את הדבר לאמר שע"י המטת הרגל נעשיתי בעל מום ואני נכון לצלוע תמיד על ירכי, ושיהיה "תמיד מכאובי נגדי" עי"ז, מזה מבואר איך הם מקוים למפלתי ואיך ישמחו עתה בשאני חולה באמת:

ביאור המילות

"הגדילו". את הדבר, שאמרו שעל ידי מוטת רגלי אהיה צולח ופסח:

 

<< · מלבי"ם על תהלים · לח יז · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.