מלבי"ם על תהלים לו יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ל"ו • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ל"ו, י"ב:

אַל־תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה
  וְיַד־רְ֝שָׁעִ֗ים אַל־תְּנִדֵֽנִי׃



"אל תבואני", ולכן אני מבקש בל אכשל בטענות הפשע בשני אלה בין בעיון בין במעשה, נגד העיון מבקש "אל תבואני רגל גאוה", שהגאוה היא סבת הכשלון בעיונים במה שאחר הטבע וכ"ש בחכמת אלהית, במה שיתגאה שאין דבר נעלם מהשגתו, ולא ידע שיש דברים הסגורים בפני שכל האדם, שיש גבול להשגתו ואא"ל שישיג בדברים מופשטים מחומר, כמבואר בחכמת בקור התבונה, וכמ"ש דוד המלך ע"ה ה' לא גבה לבי, ונגד המעשה אמר "ויד רשעים אל תנדני", היד מציין הפעולות, בל ינידהו ידי רשעים לפעול פעולת רשע:

ביאור המילות

"תבואני". היה ראוי לאמר אל תבוא אלי, רק שמצייר גאות עצמו כעצם מופשט, והיא אינה באה מן החוץ אליו רק היא התפעליות עצמו, ופי' אל תבא אותי היינו בנפשי:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.