מלבי"ם על תהלים לד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ל"ד • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ל"ד, ו':

הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ
  וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃



"הביטו", הנה המביטים להשיג עזר מזולת ה' יביטו או לצד מעלה או לצד מטה, רצוני, שיבקשו העזר ע"י הסבות הטבעיות המזל והמערכת אשר השמש ראש לכולם, ואז יכהו עיניהם מהביט תמיד אל השמש המכהה את העינים, או יביטו למטה להשיג עזר מבני אדם ואז יחפרו פניהם מהבושת, אבל "אלה שהביטו אליו", לא חשכו עיניהם, כי "נהרו" מאורו הבהיר, ולא התביישו כי "פניהם אל יחפרו":

ביאור המילות

"ונהרו". כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג'):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.