מלבי"ם על תהלים כב ז
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק כ"ב • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאָנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת וְלֹא־אִ֑ישׁ
חֶרְפַּ֥ת אָ֝דָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם׃
"ואנכי" ואצלי נתהפך הדבר בשינוי גדול, שמלבד שאיני משיג התכלית מן הבטחון כי אינך מושיע, עוד שב הבטחון עצמו לי לחרפה גדולה, כי "אנכי" מצד עצמי "תולעת ולא איש", ר"ל לענין המעלה שיש לאיש על התולעת איני איש רק תולעת, אבל לענין החסרון שיש לאיש על התולעת יש לי "חרפת אדם", מחרפים אותי כאלו הייתי אדם ולא תולעת, (שעל התולעת לא ישימו לב לחרפו), ויותר מזה שלענין החרפה איני בעיניהם כאדם אחד כי אני "בזוי עם", שמבזים אותי כאלו אני עם, שמחזיקים אותי לענין החרפה כקיבוץ גדול, עד.
ביאור המילות
"ובזוי עם". עם בזוי, כמו רבים עמים, משנה כסף ודומיהם:
<< · מלבי"ם על תהלים · כב ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.