מלבי"ם על תהלים יד ד
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק י"ד • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן
אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם
יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
(ד-ה) "הלא", שיעורו "הלא ידעו כל פועלי און כי אלהים בדור צדיק", שאחר שנעשה נס לישראל ונצולו, אז ידעו פועלי און אלה "אכלי עמי" שיש אלהים בדור צדיק ומשגיח עליהם בהשגחתו הפרטית, ומ"ש "אכלו לחם" מוסב על ישראל, שאמרו במדרש שבימי דוד היו מתים מאה ילדים בכל יום ותקן להם מאה ברכות, מבואר שבימי דוד לא היו נזהרים בברכות השבח, ששורש ברכות אלה נסתעף ממ"ש ואכלת ושבעת וברכת, שמחוייבים לברך את ה' על אכילת מזון, ומזה למדו שה"ה שצריך לברכו על כל טובותיו וחסדיו בין הכוללים בין המיוחדים, ובאשר לא היו נזהרים בכ"ז בימי דוד נענשו ע"ז, ופשפשו במעשיהם ותקנו את הדבר, מזה מבואר איך היו צדיקים עד שעל מה "שאכלו לחם וה' לא קראו" ר"ל שלא ברכו את ה' על הלחם מזה "שם פחדו פחד" ונתיראו מעונש ושבו בתשובה, וא"כ הלא ידעו פועלי און אוכלי עמי והם מכחישים את האלהים לגמרי, חלף שבישראל היה בהפך שפחדו גם כשלא קראו את ה' על אכילת לחם, ובזה היה ראוי שה' יעזור לישראל המאמינים בו נגד הכופרים האלה עד שידעו כי אלהים בדור צדיק:
<< · מלבי"ם על תהלים · יד ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.