מלבי"ם על שמואל א כו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על שמואל אפרק כ"ו • פסוק י"א | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א כ"ו, י"א:

חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵיְהֹוָ֔ה מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהֹוָ֑ה וְ֠עַתָּ֠ה קַח־נָ֨א אֶֽת־הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר מְרַאֲשֹׁתָ֛ו וְאֶת־צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵלְﬞכָה־לָּֽנוּ׃



"חלילה" וכו' "קח נא". ר"ל ואל תחשב שאין עון במיתתו כי רודף הוא, וזה אינו אחר שיש הצלה אחרת, והוא "קח נא" את החנית, שעי"ז ניצול ממנו כמו שהיה באמת, וא"כ אסור להרגו. ועז"א "חלילה לי מה'":