לדלג לתוכן

מלבי"ם על עמוס ד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על עמוספרק ד' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עמוס ד', א':

שִׁמְע֞וּ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה פָּר֤וֹת הַבָּשָׁן֙ אֲשֶׁר֙ בְּהַ֣ר שֹׁמְר֔וֹן הָעֹשְׁק֣וֹת דַּלִּ֔ים הָרֹצְﬞצ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֑ים הָאֹמְרֹ֥ת לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם הָבִ֥יאָה וְנִשְׁתֶּֽה׃



"שמעו הדבר הזה", עוד באר מוקש אחר שהיה להם שבו נוקשו ונלכדו בפח יקוש, שזה היה עון גזל ועשק שהיה בידם, וזה היה ע"י נשיהם נשי שחץ, ולכן ייחד אליהן את הדבור, אתן "פרות הבשן אשר בהר שומרון" שהיו שמנות ומעונגות זוללות וסובאות, והם "העושקות דלים", ור"ל שהעושק מיוחס אליהן ע"י "שאומרות לאדניהם הביאה ונשתה" ועי"כ הוצרכו בעליהן לעשוק ולחמוס לתת להן יין לסבוא:

ביאור המילות

"העשקות דלים, הרצצות אביונים", האביון גרוע מן הדל שאין לו מאומה, והעושק הוא בממון והרוצץ הוא בגוף (ש"א י"ב ירמיה כ"ב), האביון א"א שיעשקנו ממון רק ירצצו בגופו בעבודת פרך:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.