מלבי"ם על עמוס ג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"השמיעו", מתחיל לפרש ההקדמה הראשונה, שאמר הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו, הנה "ישמיעו" ויכריזו "באשדוד" שהוא מפלשתים "על ארמנות" (שהמכריז לרבים היה דרכו לעמוד על ארמון גבוה ולהכריז), וכן "ישמיעו בארץ מצרים על ארמנות", שגם בארץ מצרים יכריזו כרוז כזה, "ואמרו" המכריזים יכריזו ויאמרו אל העמים "שיתאספו" ללכת למלחמה "על הרי שומרון. וראו", ושם תראו כי הם ראוים לכליון מצד כי "מהומות רבות בתוכה" בדברים שבין אדם למקום, "ועשוקים בקרבה" בדברים שבין אדם לחברו. ונגד מ"ש כי מהומות רבות בתוכה, אומר.


ביאור המילות

"מהומות", בא על השתנות הסדר, מהומת מות, מהומת מלחמה, מהומת רוע המעשים, טמאת השם רבת המהומה, והפוכו נכחה, ושם נכחה בדיוק בא על הגבלת המעשים נגד המקום (כמ"ש ישעיה כ"ו י', ל' י', נ"ט י"ד), וא"כ המהומה פה ר"ל רוע המעשים בדברים שבין אדם למקום:

 

<< · מלבי"ם על עמוס · ג ט · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.