התורה והמצוה ויקרא יד לז-לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספרא | מלבי"ם על פרשת מצורע | מחבר:מלבי"ם
משנה תורה לרמב"ם | תלמוד בבלי
מפרשים על הספרא:   קרבן אהרן | הראב"ד | הר"ש | רבינו הלל | חפץ חיים | עשירית האיפה | מלבי"ם | עזרת כהנים | דרך הקודש

סימן פז[עריכה]

ויקרא יד לז:
וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר.


ספרא (מלבי"ם) פרשת מצורע מצורע פרשה ו:

[א] "וראה את הנגע"-- יכול כגריס? ת"ל "וראה את הנגע והנה הנגע"-- מלמד שאין הבית מטמא אלא בשני גריסין.


וראה את הנגע: כבר בארנו (באילת השחר פרק טו) ובכל הספר שאין מדרכי הלשון לשנות את השם שני פעמים, בפרט פה שבא השם השני למותר לגמרי. ושם בארנו שבמקום ששנה השם שנית אינו דוקא השם הראשון כמו שדרשו ואש המזבח תוקד על מזבח אחר וכדומה. וכן דרשו פה שיהיו שני נגעים והם נגע אחד ר"ל שיעור שני נגעים, שהם שני גריסין באורך וגריס ברוחב.

סימן פח[עריכה]

ויקרא יד לז:
וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר.


ספרא (מלבי"ם) פרשת מצורע מצורע פרשה ו:

[ב] "בקירות"-- הרי שנים. ולמטה הוא אומר קיר "בקירות"-- הרי כאן ארבע, מלמד שאין מטמא אלא בד' כתלים.    [ג] מכאן אמרו בית עגול ובית טריגון אינו מטמא בנגעים.

[ד] יכול עד שיראה בשני כתלים? ת"ל "ומראיהן שפל מן הקיר"-- אפילו בכותל אחד. יכול אפילו על אבן אחת? ת"ל "וחלצו את האבנים"-- אין פחות משתי אבנים דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר "וחלצו את האבנים"-- אין פחות משתי אבנים. מנין אפילו לא נראה אלא על אבן אחד? ת"ל "ומראיהן שפל מן הקיר"-- מן הקיר אפילו מאבן אחת. ר' אלעזר בן רבי שמעון אומר עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים בשני כתלים בזוית אחת, ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס


בקירות הבית: כבר בארתי (ויקרא ס' שכח) דסתם לשון רבים אין פחות משנים ושיש הבדל בין לשון רבים בציווי הוא רק שנים והבא בספור כולל שנים ולמעלה משנים כמ"ש (תזריע ס'). ואחר שאמר שנית "בקירות הבית" ידעינן שהם ד' קירות. וכן דרשו ספרא ויקרא דבורא דחובה (סימן רכד) "קרנות" "קרנות". ובש"ס "סוכות" "סוכות" וכדומה. ולזה אמר שצריך שיהיו להבית ד' קירות.   והנה אי אפשר לפרש "והנה הנגע בקירות" שיהא בשני הקירות דהא אמר אחרי זה "ומראיהן שפל מן הקיר". רק פירוש "בקירות"-- באחד מן הקירות, כמו "וכתבתם על מזוזות", "ויקבר בערי גלעד", "בשתים תתחתן בי היום" שפירושם-- בא' מערי הגלעד, באחד משתים, וכדומה. וכן דייק רבי עקיבא ממ"ש "וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע" שיהיו על כל פנים על שתי אבנים. ור' ישמעאל דייק ממ"ש "שפל מן הקיר" ויצויר שכל הקיר מאבן אחת, הרי די באבן אחת. וראב"ש מקיים שני הכתובים, קיר קירות שיהיו בשני קירות שהם כקיר אחת שהוא בקרן זויות (כמו שמפ' בסנהדרין דף עא ודף פט ובנדה דף יט)

סימן פט[עריכה]

ויקרא יד לז:
וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר.


ספרא (מלבי"ם) פרשת מצורע מצורע פרשה ו:

[ה] "שקערורות"-- שוקעות במראיהן.

"ירקרקות או אדמדמות"-- ירוק שבירוקים, אדום שבאדומים.

"ומראיהם שפל מן הקיר"-- ולא ממשן


שקערורות: שרשו "שקע" והרי"ש נוספת שכן מצאנו בהרבה מרובעים שאות האחרון נוספת-- "גבעול" מן "גבע", "גנזך" מן "גנז", "חרטם" מן "חרט", "ערפל" מן "יערף כמטר", "פלגש"-"פלג" (אשה), "פרשדונה" מן "פרש", "פרשז עליו עננו" מן "פרש" (ועיין מ"ש בזה ויקרא סימן קנב). בפרט הרי"ש שמצאנוהו נוסף גם בראש ואמצע המרובעים-- "רטפש" מן "טפש כחלב לבם", "שרביט" מן "שבט", "שרעף" מן "שעיף". וז"ש בספרא שוקעות במראיהן, ולשון הרבים על האבנים כמו "ירקרקות".

אולם במה שהוסיף "ומראיהן שפל" פי' הרא"ם שהוא ביאור למלת "שקערורות" בל תאמר שקועות בממשן רק במראיהן. וזה דוחק דבכל מקום אמר "ומראה הנגע עמוק" וידעינן שאין ממשו עמוק כמ"ש תזריע (סימן נב) וכן פה אמר "ומראיהן שפל" ולא ממשן ולמה אמר "שקערורות"?

אולם פעל "שקע" יש לו כוונה אחרת לדעתי כי הוא מורה תמיד על הצולל בעומק-- "ככה תשקע בבל" (ירמיהו נא), "ושקעה כיאור מצרים" (עמוס ט), "ותשקע האש" (במדבר יא) פי' שנטבעה בעומק הקרקע. וכן פה ר"ל שהמראה שקוע בעומק האבנים שגם אם יסיר הטיח ישאר המראה וז"ש שוקעות במראיהם.

ומ"ש "ומראיהן שפל" הוא ענין אחר שנראה שפל בערך יתר הקיר כחמה העמוקה מן הצל.

ומ"ש ירקרקות ירוק בירוקים התבאר (תזריע ס)

סימן צ[עריכה]

ויקרא יד לח:
וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים.


ספרא (מלבי"ם) פרשת מצורע מצורע פרשה ו:

[ו] "ויצא הכהן מן הבית", יכול לביתו ויסגיר? ת"ל "אל פתח הבית והסגיר". אי "אל פתח הבית" יכול יעמד תחת השקוף ויסגיר? ת"ל "מן הבית"-- עד שיצא מן הבית. הא כיצד? עומד בצד המשקוף ומסגיר.

[ז] ומנין אם הלך לביתו והסגיר או שעמד בתוך הבית והסגיר שהסגרו מוסגר? ת"ל "והסגיר את הבית"-- מכל מקום


ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית: אם יאמר "ויצא מן הבית" נאמר שיצא לכל מקום שירצה כמו "ויצא האחד מאתי", "והאנשים יצאו" (יהושע ב). לכן אמר "אל פתח הבית". ואם יאמר "ויצא אל פתח הבית" נפרש אל תחת המשקוף כמו "והוא יושב פתח האהל", "ונצבו איש פתח אהלו". לכן אמר "ויצא מן הבית" שהוא היציאה לגמרי, שהגם שתחת המשקוף אינו בכלל בית כמ"ש בנדרים (דף נו) הנודר מן הבית מותר מן האגף ולחוץ, בכל זאת אינו רשות בפני עצמו שיצדק עליו "יציאה" וז"פ הספרא מובא בחולין (דף י).

וכבר התבאר (באה"ש פרק טו) שאין מדרך הלשון לחזור השם בכל פעם והיה לו לומר "והסיגרו" בכינוי. ופירשו חז"ל שאם יאמר "והסגירו" יהיה הכל משפט אחד מדובק-- שיצא אל פתח הבית ויסגיר, ואם הלך לביתו והסגיר אין מועיל. מה שאין כן "והסגיר את הבית" הוא משפט בפני עצמו נפרד מהקודם-- לכתחלה יצא מן הבית אל פתח הבית ובדיעבד והסגיר את הבית בכל אופן.

סימן צא[עריכה]

ויקרא יד לט:
וְשָׁב הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבָּיִת.


ספרא (מלבי"ם) פרשת מצורע מצורע פרשה ו:

[ח] "בשביעי"-- יכול בין ביום ובין בלילה? ת"ל "ביום"-- ולא בלילה.

[ט] "והנה פשה"-- זה פשיון הסמוך כל שהוא. מנין לרבות את הרחוק? ת"ל "בבית". יכול כל שהוא? ת"ל "נגע". נאמר כאן "נגע" ונאמר להלן "נגע": מה נגע האמור להלן כגריס אף כאן כגריס.    [י] נמצאת אומר הפשיון הסמוך כל שהוא, הרחוק כגריס, והחוזר כב' גריסין.


ביום השביעי: כבר התבאר (צו סימן מ) שכל מקום שנאמר "ביום" ממעט לילה עיי"ש.

ומ"ש במשנה והנה פשה זה פשיון הסמוך, כבר דרש כן בספרא נגעים (פרק יד משנה ט) אצל נגעי בגדים ושם התבאר.

ומ"ש והחוזר כב' גריסין יתבאר (בסימן קג).

סימן צב[עריכה]

ויקרא יד לט:
וְשָׁב הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבָּיִת.


ספרא (מלבי"ם) פרשת מצורע מצורע פרשה ו:

[יא] "בקירות הבית"-- ולא בקירות היצוע, ולא בקירות האבוס, ולא בקירות המחיצה, ולא בקירות המנורה.


והנה פשה הנגע בקירות הבית: ארבעה פעמים נזכר "בית" גבי פשיון (פסוק לט', מג', מד', ומח') וממעט ד' דברים. והנה בספרי (שופטים פסקא קצד) ובסוטה (דף מב) לענין בית שחוזר עליו מעורכי המלחמה, ובפ' תצא (פסקא רכט) לענין מעקה, מרבה בכלל "בית" בית התבן ובית הבקר ובית האוצרות וכולי. ובספרא (בהר) ובערכין (דף לב) מרבה לענין בתי ערי חומה, בתי בדים ובתי מרחצאות וכולי. וכפי הנראה הנחשבים פה הם ממינים אלה וממעט להו מדכתיב בדיוק ד' פעמים "פשה בבית" שיהיה הפשיון בבית עצמו-- לא ביצוע ומחיצה וכדומה מיני בנינים שסביבו.