מלבי"ם על נחום א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"גוער", מצייר שיעשה אז חורבן בין בים ובין ביבשה, שהוא "גוער בים ויבשהו ואת הנהרות החריב", הגם שבעת השטף ובקיעת העננים ימלאו הנהרות מים וישתפכו לתוך הים, הוא יעשה דבר והפוכו, שהגם שזרם הים עבר ושטף הארץ, הנהרות יחרבו ולא ירדו מימיהם אל הים וייבש הים, וכן יעשה חורבן ביבשה כי אז "אומלל בשן וכרמל" שע"י הסער וזרם ברד שער קטב[1] יכרתו כל שדי תבואה ופרח אילנות, כמ"ש קול ה' על המים קול ה' שובר ארזים וכו':

ביאור המילות

"ויבשהו, החריב". יבש הוא יותר מחרב כמ"ש בכ"מ, ומצייר שלפי גודל הדבר תגדל חורבנו:

 

<< · מלבי"ם על נחום · א ד · >>

  1. ^ כוונתו לפסוק בישעיהו (פרק כח, ב) הִנֵּ֨ה חָזָ֤ק וְאַמִּץ֙ לַֽאדֹנָ֔י כְּזֶ֥רֶם בָּרָ֖ד שַׂ֣עַר קָ֑טֶב כְּ֠זֶרֶם מַ֣יִם כַּבִּירִ֥ים שֹׁטְפִ֛ים הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽד: וביאר שם המלבי"ם: "שער קטב. רוח סערה כורתת וקוטפת הכל": -- ויקיעורך