מלבי"ם על משלי ל ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק ל' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ל', ט':

פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע ׀ וְכִחַשְׁתִּי֮
  וְאָמַ֗רְתִּי מִ֥י יְ֫הֹוָ֥ה
וּפֶֽן־אִוָּרֵ֥שׁ וְגָנַ֑בְתִּי
  וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי׃



"פן אשבע וכחשתי" מרוב טוב, ובנמשל שהמעמיק בשכלו לחקור יותר במה שאחר הטבע, יבא להכחיש מציאות ה' ולאמר שהעולם קדמון ושאין ה' בורא כל, "ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי" לישבע בשקר, ובנמשל שהרש בשכלו יגנב ויקח לו כחות הטבעיים או כחות הכוכבים ויתפש עליהם שם אלהות ויעבוד עכו"ם, ולכן טוב הדרך הממוצע שלא יפרוץ שכלו יתר על האמונה הקבועה בתורה, ויאמין בכל מה שהחכימה אותו התורה הנתונה מאלהים:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.