מלבי"ם על משלי ל יז
<< | מלבי"ם על משלי • פרק ל' • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עַ֤יִן ׀ תִּ֥לְﬞעַ֣ג לְאָב֮
וְתָבֻ֢ז לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם
יִקְּר֥וּהָ עֹֽרְבֵי־נַ֑חַל
וְֽיֹאכְל֥וּהָ בְנֵי־נָֽשֶׁר׃
"עין", וסוף המלך יהיה "שעין אשר תלעג לאב" ומרד באביו ובזה אותו ואת אמו המולכת, לכן "יקרוה עורבי נחל" מדה כנגד מדה, כמו שהעורבים ג"כ אין מכירים את אמותיהם, "ויאכלוה בני נשר" שמדותיהם הפך העורב שמכירים ילדיהם ויולדיהן, וכמו שפי' חז"ל:
דרך המושכל
(יז) "עין", ע"ז משיב ואומר לו עין תלעג לאב, עין הפילוסוף הזה הלועג לאבי כל היצור שהוא ה' מחולל כל, ותבוז ליקהת אם, שהוא החומר שנברא יש מאין ועל ידו יוליד ה' כל המציאות מעת כלות הבריאה הראשונה שהיתה יש מאין, כאב המוליד ע"י האם, והם אומרים שהכל נעשה במקרה, יקרוה עורבי נחל, והוא מדה כנגד מדה וכמ"ש חז"ל וכמ"ש בפי' הפשוט:
ביאור המילות
דרך הפשוט
"ליקהת". שרשו יקה. ומשפטו ליקהת, ופי' למשמעת אם, כמו ולו יקהת עמים:
<< · מלבי"ם על משלי · ל יז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.