מלבי"ם על משלי יג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(משלי יג ט): "אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך" - האור הוא עצם האור, כמו אור השמש המאיר תמיד ואינו צריך לשמן ופתילה; והנר הוא הנעשה במנורה על-ידי שמן ופתילה.

  • "הצדיקים", נשמתם תאיר ב"אור" תמידי, נצחי, ו(תהלים צז יא): "אור זרוע לצדיק", ואינם צריכים לנר שהוא הגוף, כי הנפש הרוחנית תהל לנצח באור הרוחני, וזה "ישמח" תמיד, כמו שנאמר (תהלים צז יא): "ולישרי לב שמחה", (תהלים לב יא): "שמחו בה'".
  • אבל הרשעים, אור הצלחתם הגשמי הוא רק בעולם הזה, כל זמן שהנר והפתילה קיים, רוצה לומר, כל חיי הגוף, ואחר כלות השמן והפתילה - ידעך הנר, ותאבד הצלחתם.

וזה מוסב גם כן למה שנאמר (משלי יג ח): "כופר נפש איש עושרו", שצריך להחיות הנפש, שהיא אור תמידי, לא את הגוף ונר הצלחתו אשר ידעך; והמתעשר הזה, הגופני, אין לו כל.

ביאור המילות

"אור, נר" - ע' למעלה (ו כג).

 

<< · מלבי"ם על משלי · יג ט · >>