מלבי"ם על משלי ה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק ה' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ה', י"ב:

וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑ר
  וְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי׃



"ואמרת איך שנאתי מוסר", המוסר הוא ע"י הכאה או יראת העונש זה שנאת לגמרי, "ותוכחת" היא מה שמתוכחים עמו להשיבו אל דרך הטוב ע"י ראיות השכל וזה לא שנאתי, אבל "נאץ לבי" אותו שהיה מבוזה אצלי:

ביאור המילות

"מוסר תוכחת". כנ"ל (ג' י"א) ע"ש:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.