מלבי"ם על ישעיהו לז כב

<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק ל"ז • פסוק כ"ב | >>
• א • ג • ד • ו • ז • ט • י • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

ישעיהו ל"ז, כ"ב:

זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו בָּזָ֨ה לְךָ֜ לָעֲגָ֣ה לְךָ֗ בְּתוּלַת֙ בַּת־צִיּ֔וֹן אַחֲרֶ֙יךָ֙ רֹ֣אשׁ הֵנִ֔יעָה בַּ֖ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

"בזה לך", אתה סנחריב דע כי בתולת בת ציון בזה ולעגה על חרופיך וגדופיך, "ובת ירושלים הניעה ראשה עליך" כי יודעת שפה יהיה מפלתך:

ביאור המילות

"בזה". לעגה המבזה מפני שאין הדבר נחשב בעיניו. והלועג, להראות פחיתת מעשיו, וקרא בת ציון בתולה כי מצודת ציון היא עיר דוד היתה בצורה מלהכבש, לא כן ירושלים לא היתה בתולה:

הערות

כ"ב-ל' לפי' המפרשים צ"ל בז לך לשון זכר, והמליצה בכלל מוקשה לפי פי' המפרשים:

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · לז כב · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.