מלבי"ם על ישעיהו לד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"שמה קננה קפוז", הוא העוף הנקרא (פאראדיזפאגעל) היפה מאד בצבע נוצותיו והיו מהבילים עליו מקדם כי אין לו רגלים ולא יקנן על מקום, רק יטיל ביצים ויוציא אפרוחים באויר ע"י הזכר שיקנן עליהם ושלא יתראו לבני אדם, וכדומה הבלים הרבה, (ומאמרים אלה באו להם ממיעוט מציאות העוף ההוא המקנן בראשי עצים גבוהים הרחק מאד מאדם) עפ"ז ימליץ כי העוף הזה אשר מפני התרחקו מבני אדם מהבילים עליו כי שוכן הוא באויר, "הן שם קננה קפוז" על הארץ כי לא יירא מבני אדם הרחוקים משם, "ותמלט" הביצים בארץ, "ובקעה" בעצמה הביצים לא ע"י הזכר, "ודגרה" את האפרוחים לשבת "בצלה", לא בין הארץ והשמים, והיא מליצה להגדיל ציור השממון, "אך שם, הדיה" היא מכמה מינים גדולים וקטנים, ותקנן בארצות החמים על שיני הסלעים הגבוהים במקום שרגל אדם לא תעבור שם. אומר "אך שם נקבצו דיות" רק שם לא על שיני הסלעים יעלו אך שם בעמק הארץ, וגם שם יקבצו "אשה את רעותה" עד שימצאו שם כל המינים:


 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · לד טו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.