מלבי"ם על ישעיהו כח כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ישעיהופרק כ"ח • פסוק כ"ה | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו כ"ח, כ"ה:

הֲלוֹא֙ אִם־שִׁוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֥יץ קֶ֖צַח וְכַמֹּ֣ן יִזְרֹ֑ק וְשָׂ֨ם חִטָּ֤ה שׂוֹרָה֙ וּשְׂעֹרָ֣ה נִסְמָ֔ן וְכֻסֶּ֖מֶת גְּבֻלָתֽוֹ׃



(ישעיהו כח כה): "הלוא אם שוה פניה" אז יתחיל את הזריעה.

"והפיץ קצח" - עתה מתחיל לצייר את העניין השני, שהיא הזריעה.

הנה, ראינו כי הזריעה תשתנה לפי איכות המין הנזרע:

  • הקצח על ידי הפצה,
  • והכמון על ידי זריקה;

וכן, מקום הנחת הזרעים וסדרם גם-כן תשתנה לפי מיני הנזרעים:

  • החיטה ישים באמצע,
  • ושעורה סביב לה,
  • וכוסמת ישים על הגבול.

כך, הגם שהחרישה, שהיא הגלויות והייסורין, יביא ה' על כלל האומה בשווה, מכל מקום, הזריעה, שהוא לימוד התורה והנבואה, תשתנה לפי הכנת המקבלים:

  • המוכנים אל החכמה די להם ברמז מועט,
  • ועמי-הארץ צריך לשנות ולכפול ולבאר להם, צו לצו קו לקו.

וכן:

  • החכמים ישכילו תוכות החכמות ופנימיותיהם וסודותיהם,
  • ועמי-הארץ לא ידעו רק הסיפורים והמלבושים שבם יתלבשו הדברים השכליים האלהיים.

ביאור המילות

"שורה" - מעניין שררה, על שהוא באמצע.