מלבי"ם על ישעיהו יא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ושעשע", מוסיף לאמר שאף הנחש שהושת איבה בינו ובין האדם לא יזיק, ולא לבד שלא יזיק בכונה, אבל גם על "מאורת צפעוני", על אור הארס שבו "יטה הגמול את ידו" והארס לא יזיקנו כי לא יהיה ארס כלל, רק עצם מבריק ואינו שורף:

ביאור המילות

"מאורת". הוא הארס שהוא כאש בוער ונקרא תמיד שרף על ששורף הנוגע בו, ויען שלעתיד לא ישרוף ולא ישאר בו רק האורה שיאיר, קראו מאורת:

"צפעוני", קשה מנחש, (לקמן יד כט, ירמיה ח' יז, משלי כג לב):

"יונק, גמול". הבדלם ידוע, ומוסיף שאף הגמול שיש בו דעת לא יירא:

"הדה". הענין הד הרים שהוא החזרת קול ההד, ופה החזרת היד פעם אחר פעם:

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · יא ח · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.