מלבי"ם על ירמיהו לג ד
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ל"ג • פסוק ד' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יז • כ • כב • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃
(ד-ה) "אל הסוללות ואל החרב באים להלחם" ר"ל שבתי העיר נתוצים ע"י הסוללות והחרב שהסוללות והחרב הם "באים עם הכשדים להלחם" על העיר, ולמלא את הבתים "פגרי האדם, אשר הכיתי" ר"ל שנענשו אם ע"י ה' בעצמו עונש השגחיי, ועז"א "אשר הכיתי באפי ובחמתי", ואם מעצמו ע"י הסתרת פנים, ועז"א "ואשר הסתרתי פני", כמ"ש והסתרתי פני מהם והיה לאכול, וכ"ז היה "על כל רעתם" בין ההכאה ובין הסתרת פנים לא היה מפני שמאסתים לעולם רק על כל רעתם, כרופא שמקיז דם שאינו כדי למחוץ רק כדי לרפא:
ביאור המילות
(ד-ה) "אל הסוללות". ר"ל ע"י הסוללות:
"והחרב". הוא הכשיל שמפילים בו הבנינים, וכן ומגדלותיך יתוץ בחרבותם, ומ"ש באים להלחם מוסב על הסוללות והחרב הם באים עם הכשדים להלחם על ישראל:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · לג ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.