מלבי"ם על ירמיהו יב יא
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק י"ב • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שָׂמָהּ֙ לִשְׁמָמָ֔ה אָבְלָ֥ה עָלַ֖י שְׁמֵמָ֑ה נָשַׁ֙מָּה֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י אֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֥ם עַל־לֵֽב׃
"שמה לשממה", מוסיף שהמדבר שם אותה לשממה ר"ל שהיא שממה כ"כ עד שהמדבר ייחד את החלק הזה שתהיה החלק היותר שמם שבו, כמ"ש (יחזקאל ל') ונשמו בתוך ארצות נשמות, "אבלה עלי שממה", הנה היא מתאבלת עלי כאילו אני עשיתי לה כל זאת, אבל באמת מה "שנשמה כל הארץ" לא אני גרמתי זאת רק הסבה לזה מפני "שאין איש שם על לב" לשוב בתשובה:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על ירמיהו · יב יא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.