מלבי"ם על ירמיהו יב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"שמה לשממה", מוסיף שהמדבר שם אותה לשממה ר"ל שהיא שממה כ"כ עד שהמדבר ייחד את החלק הזה שתהיה החלק היותר שמם שבו, כמ"ש (יחזקאל ל') ונשמו בתוך ארצות נשמות, "אבלה עלי שממה", הנה היא מתאבלת עלי כאילו אני עשיתי לה כל זאת, אבל באמת מה "שנשמה כל הארץ" לא אני גרמתי זאת רק הסבה לזה מפני "שאין איש שם על לב" לשוב בתשובה:


ביאור המילות

"שמה", מוסב על המדבר:

 

<< · מלבי"ם על ירמיהו · יב יא · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.