מלבי"ם על ירמיהו יב ד
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק י"ב • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עַד־מָתַי֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כׇּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָפְתָ֤ה בְהֵמוֹת֙ וָע֔וֹף כִּ֣י אָֽמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַחֲרִיתֵֽנוּ׃
"עד מתי תאבל הארץ", הלא בעד עונותיהם תאבל הארץ הוא חורבן הדומם "ועשב כל השדה ייבש" שהוא הצומח, וגם "ספתה בהמות ועוף" שהוא בע"ח, וכ"ז "מרעת יושבי בה, כי אמרו", ר"ל ואל תאמר שבסבת חורבן הארץ ישובו בתשובה, "הלא יאמרו לא יראה את אחריתנו", ר"ל שמכחישים ידיעת ה' בשפלים וכ"ש ידיעת העתיד ואומרים שאינו רואה אחריתם להכרית כלל ואין השגחה ושכר ועונש:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על ירמיהו · יב ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.