מלבי"ם על ירמיהו ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ולא אמרו" ומלבד מה שלא הבחינו בין הטוב והרע, עוד לא שמו לב על חסרון התועלת ועל ההיזק שימשך להם עתה, אחר שעדן חוסים תחת צל ה',

  • א) שהוציאם ממצרים משעבוד ועבדות, ועז"א "ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים",
  • ב) בדרכם במדבר שרק בו ימצאו מחסורם, ועז"א "המוליך אותנו במדבר", כי המדבר הזה א"א שימצאו בו מחייתם בדרך טבעי מפני ג' דברים,
  • א) שהוא בלתי ראוי לישוב מצד המקום והאדמה שמלא "ערבה ושוחה" וחפירות,
  • ב) מצד האויר, בין השמיימי שהוא "ציה" מחום השמש הבוער, בין האוירי הוא "צלמות" ועפוש האויר,
  • ג) מצד חסרון ההכנה לישוב מלא חול ונחשים וכדומה, ועז"א "בארץ לא עבר בה איש":


ביאור המילות

"במדבר ערבה". התבאר (ישעיה ל"ה) שערבה, הם מקומות במדבר שגדלים שם קוצים וברקנים:

"ושוחה" חפירות עמוקות, כמו כי כרו שוחה (לקמן י"ח):

"וציה" מקום שהחום בוער כמ"ש הבדלם ישעיה (שם).

"לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם", יש הבדל בין איש ובין אדם, ששם איש כולל כל יש ונמצא אף יתר הבע"ח, ושם אדם מיוחד אל האדם לבדו, כמ"ש בחבורי התו"ה (ויקרא סי' י') בתורה אור בארך, וע' לקמן (י' כ"ג) ור"ל שלא עבר בה שום יש ונמצא אף בהמות שדי וכדומה, וגם אינו ראוי לישוב מצד מין האדם הכולל, אף שהאדם יתחכם בתחבולותיו להפך מדבר לעיר מושב, המדבר הזה אינו ראוי לזה כלל, וכן אמרו חז"ל (ברכות דף ל"א) וכי מאחר שלא עבר היכן ישב, כל ארץ שגזר עליה אדה"ר לישוב נתישבה וכל ארץ וכו' שפי' מלת אדם ע"ש המין, כמ"ש בפי' התו"כ שם, ולקמן (סי' נ"א מ"ג) לא ישב בהן כל איש ולא עבר בהן בן אדם, שם אינו מדבר מן מין האדם, שזה לא יצויין במלת בן אדם, אמר שכל איש ונמצא הגם שיעבור דרך עראי לא ישב שם בקביעות ובן אדם לא יעבור אף דרך עראי וכן אמר (שם סי' נ' מ') לא ישב בהן איש ולא יגור בה בן אדם, איש ונמצא לא ישב בקביעות הגם שיגור דרך עראי ובן אדם לא יגור אף דרך עראי, שהגירות גרוע מן הישיבה:

 

<< · מלבי"ם על ירמיהו · ב ו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.