"ואלה שמות השבטים מקצה צפונה" וכו' "דן אחד". דן יקח חלקו במצר הצפוני, ומ"ש חצר עינן גבול דמשק פרש"י שדן יקח מיצר הצפוני מחצר עינן שבמקצוע מזרח עד גבול דמשק. וזה אינו מובן לפי שטתו שיהיה הגבול כגבול הקודם, וגבול הקודם סיים בחצר עינן ואיך יקח מחצר עינן והלאה? אולם למ"ש הנהו נכון שהגבול יתרחב אז מחצר עינן עד דמשק לצפון, בצד מזרח, וחלק הנתוסף עתה יהיה לדן. ופירוש הכ' שיקח ממקצוע מערבית צפונית החלק שנתוסף על גבול הקודם והוא השטח שיש על דרך חתלון לבא חמת, שזה יתוסף בצד צפונית מערבית (כנ"ל מ"ז ט"ו ט"ז), ולפ"ז צור וצידון וחתלון יהיה לדן, ובמקצוע מזרחית יהיה לו השטח שיש מן חצר עינן עד דמשק ובאמצע יהיה לו צפונה אל יד חמת, שזה ג"כ נתוסף על גבול הקודם כנ"ל, וז"ש "והיה לו פאת קדים הים", ר"ל בזה ציין גבולו במזרח ובמערב, שכל הנוסף בשני הצדדים על גבול הקודם יהיה לדן, ולפ"ז בחלק דן ציין הרוחב, אבל בחלק יתר השבטים לא ציין הרוחב, וחז"ל בספרי אמרו שכ"א יקח ברוחב ע"ה מיל. כפי חלק הרוחב של תרומת הקדש שנתבאר שהם כ"ה אלף קנים. ובכתוב פירש שמן חלק דן עד תרומת הקדש שידענו מקומה יתחלק לשבעה שבטים יהודה ראובן אפרים מנשה נפתלי אשר דן. כמ"ש
(ב-ז) "ועל גבול דן מפאת קדים עד גבול ימה אשר אחד" ר"ל שלקח חלק ממזרח למערב אצל דן. ואצלו לקח נפתלי וכו' עד יהודה שהוא לקח נחלתו אצל תרומת הקדש. וסדר השבטים י"ל טעם גם לפי הפשט, כי בנחלה הראשונה נחלו יהודה ובנימין זא"ז, עד שירושלים וגם מקום המקדש היו קצתו ליהודה וקצתו לבנימין. ועתה שהמקום ההוא המקודש יהיה לשבט לוי ולכהנים, יקחו יהודה ובנימין חלקם אצל ירושלים יהודה מצד צפון לירושלים ובנימין לצד דרום. ותחלה היה בנימין מפסיק בין יוסף ליהודה, וראובן היה לו במזרח בעבר הירדן אצל נחלת יהודה. ועתה שיקחו רצועות באורך ויהודה יקח בעבר הירדן ג"כ יקח ראובן בין יהודה ויוסף. ואחריו יהיה מנשה ואפרים כמו בתחלה. ודן לקח תחלה במצר הצפוני יקח גם עתה כן, רק שעתה יתרחב מצר הצפוני חוץ מגבול הקודם, ונפתלי ואשר יקחו על גבול הקודם שהיה בין בני יוסף ובין מצר הצפוני. ומצד השני לתרומת הקודש יקח בנימין כמשפטו כנ"ל ושמעון אצלו שכן גם תחלה היה נחלת שמעון מעורב בנחלת יהודה, ויששכר זבולון וגד אחריהם. בשגם גד היה נחלתו תחלה מעבר לידרן ועתה יקח במקום אדום עמון ומואב. ויהיו לפ"ז שבעה שבטים בצד צפון לתרומת הקדש וחמשה לצד דרום לתרומת הקדש וזה מטעם שעתה יקח גם לוי חלקו בתרומת הקדש וכ"מ שנחשב לוי לשבט יחשבו מנשה ואפרים לשבט אחד וא"כ יש ששה בצפון כי מנשה ואפרים לאחד יחשבו וששה בדרום עם לוי. ותראה שראשי הדגלים יהודה ראובן אפרים דן באו לימין מתרומת הקדש ואצל דן באו אשר ונפתלי בני דגלו. ויתר השבטים באו משמאל. והנה הארץ תתחלק ברוחב לי"ג רצועות (ולדעת חז"ל היו רצועות שוות רוחב כ"א ע"ה מיל וארכם מן הים הגדול עד סוף מזרח, כי במזרח יוכלו להוסיף תמיד כפי הצורך:
"ועל גבול יהודה" היתה רצועה רוחב חמשה ועשרים אלף קנים ואורך כאורך א"י, זה היה תרומה מכל השבטים ורצועה זו היתה לנשיא, ובתוכו היה המקדש, (כמו שהתבאר בסי' מ"ה ולקמן פכ"א):
"בתרומה", באמצע אורך של רצועה זו נתרמה רצועה של כ"ה אלף קנים באורך וכ"ה אלף קנים ברוחב, ונחלקה ברוחב לג' חלקים. חלק א' מצד צפון, מדרום לנחלת יהודה, מחזיק כ"ה אלף קנים באורך ועשרת אלפים קנים ברוחב:
"וזה יהיה לכהנים", וארכה ממזרח למערב כ"ה אלף קנים בין בצד צפון בין בצד דרום, ורחבה מצפון לדרום י' אלפים בין בצד מזרח בין בצד מערב ומקדש ה' באמצע ת"ק קנים על ת"ק קנים. והמותר על מקום המקדש:
"והלוים", יהיה להם ג"כ רצועה כזו שארכה כ"ה אלף ורחבה י' אלף, "כל ארך חמשה ועשרים אלף", ר"ל הם יהיו להם כל האורך והרוחב משא"כ הכהנים לא יקחו כל האורך כי יורם ממנו חמש מאות קנים אל המקדש:
"ולא ימכרו" הגם שניתן להם לאחוזה אין להם רשות למכור ממנו, "ולא להמירו" בחלק אחר, ולא יעביר על ידי בת יורשת נחלה, "כי קדש לה'" כמ"ש ושדה מגרש עריהם לא ימכר, ורומז גם כן על יתר הדינים שבתורה שאין עושין מגרש שדה וכו':
(טז-יז) "ואלה מדותיה" של ירושלים שלעתיד, העיר עם המגרש היה חמשת אלפים קנים באורך וברוחב, והיה המגרש מכל צד ר"נ קנים, והעיר באמצע ד' אלפים וחמש מאות קנים:
"והנותר", מה שיותר באורך הרצועה עשרת אלפים קנים מכל צד, (מגביל לעומת תרומת הקדש שבצדו אשר לכהנים וללוים), יהיה שם שדות וכרמים לעובדי העיר המתעסקים בעבודת העיר:
"כל התרומה" ר"ל לפ"ז החלק שהרימו מן הרצועה הכוללת אל אחוזת העיר היה חלק רביעית מן הרצועה שנשארה, כי הרצועה שנשארה היתה עשרים אלף שהרביעית ממנה חמשה אלף:
"והנותר לנשיא", מה שנשאר באורך חוץ מן הרצועה של אורך ורחב כ"ה אלף שהרימו תרומת הקדש בין למזרח בין למערב יהיה חלקו של הנשיא, "והיתה תרומת הקדש", וגם היא נקראת תרומת הקדש על שמקדש ה' בתוכה באמצע חלק הנשיא יהיה חלק הכהנים עם המקדש:
"ומאחזת הלוים", וגם חלק הלוים וחלק של אחוזת העיר הכל הוא בתוך אשר לנשיא, ר"ל באמצע. ויתר כל האורך שבין חלק יהודה וחלק בנימין יהיה שייך לנשיא, וכאילו תרומת הקדש שנפרש באמצע הרים הנשיא מחלקו:
"ושערי העיר", היה בכל צד ג' שערים, כל שער לשבט אחד, ואמר תחלה מפאת צפון, ואח"כ ואל פאת קדימה, ואח"כ פאת נגבה מבואר שהתחיל הסדר ממקצוע צפונית מערבית והיה ראובן יהודה לוי ממזרח למערב, ובצד מזרח היה שער יוסף קרוב אל שער לוי שבצפון, ואח"כ בנימין דן, ובדרום, ממזרח למערב שמעון יששכר זבולון, ובמערב מדרום לצפון גד אשר נפתלי, ותראה שבאבני החשן היו קבועים אדם פטדה וברקת שהם אבני ראובן שמעון לוי טור אחד. נופך ספיר ויהלום שהם יהודה יששכר זבולון טור השני. לשם שבו ואחלמה שהם דן נפתלי גד טור השלישי, תרשיש שוהם ישפה שהם אשר יוסף בנימין טור הרביעי ובסדר השערים לוקח אחד מכל טור אל טור שכנגדו בצד השני. בצפון היה ראובן לוי מטור האחד ושמעון מטור הזה הקבע בצד דרום כנגדן. ובדרום יששכר זבולון מטור השני ויהודה לוקח מטור הזה והקבע בצפון כנגדם, ובמערב אשר נפתלי מטור השלישי וגד מטור הזה הקבע במזרח כנגדם. ובמזרח יוסף ובנימין מטור הד' ואשר מטור הזה הקבע במערב כנגדם. ויש לי בזה טעם שאכ"מ:
"סביב שמנה עשר אלף", ח"י אלף קנים יהיו מדת סביב העיר, שרומז למרכבת ה' רבותים אלפי שנאן ח"י מחנות הסובבים כבוד ה', ועז"א "ושם העיר מיום ה' שמה", שם שכינת כבודו, וח"י אלף סביב כאילו בכל קנה שסביב העיר עומד מלאך ה' מכסא כבודו לשמרה. ומן העיר עד הר הבית היה מ"ה מיל בצמצום וזה מ"ש והיה על מצלות הסוס קדש לה':
