מלבי"ם על יחזקאל ל טז
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק ל' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְנָתַ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּמִצְרַ֔יִם ח֤וּל תחיל תָּחוּל֙ סִ֔ין וְנֹ֖א תִּֽהְיֶ֣ה לְהִבָּקֵ֑עַ וְנֹ֖ף צָרֵ֥י יוֹמָֽם׃
"ואחרי" שישובו להקשות ערפם ע"י מבצר סין וע"י שגם נא היה מבצר והים סבב אותה (כמ"ש התיטבי מנא אמון היושבת ביאורים מים לה סביב אשר חיל ימים חומתה) ואז "יתן אש במצרים, עד שתחיל סין" כיולדה בעת תחיל על המשבר להוציא הולד ויבקע הקרום ויפתח ויצא הנולד, שזה משל להבקעת המצור וז"ש "ונא תהיה להבקע" מן החיל הזה תבקע בטן היולדה, "ונף צרי יומם" הם ישנאו את היום כי יאהבו את הלילה שאז ימצאו סתר באופל מן האויב, ואז.
ביאור המילות
"חול תחיל". המליץ יצייר הבקעת העיר כחבלי יולדה ובקעית הרחם להפתח, (ירמיה ד' ל"א, י"ג כ"א, כ"ב כ"ג, ל' ו', נ' י"ד) ובכ"מ:
"צרי יומם". שונאים את היום, כמו המה היו במרדי אור (איוב כ"ד):
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ל טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.