מלבי"ם על יחזקאל לו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"לכן הנבא כה אמר ה'", זאת שנית היו בני עמון שהם לקחו מנחלת בני ישראל והתיישבו שם, כמ"ש מדוע ירש מלכם את גד (ירמיה מ"ט) וכן אמר (עמוס א') על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם, וז"ש "יען וביען שמות ושאף אתכם", שעשו אתכם שמה, ע"י ששאפו אתכם לקחת את גבולכם כדי "להיותכם מורשה" (וע"כ שלח את ישמעאל להרוג את גדליה בן אחיקם כדי שתשאר א"י שממה להיות להם מורשה), וחץ מזה "ותעלו על שפת לשון ודבת עם", כמ"ש שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון (צפניה ב') שגדפו את אמונתם וקדושתם, ולכן נבא עליהם (למעלה סי' כ"ה) ז"ש "כה אמר ה'":

ביאור המילות

"שמות". מקור, והוא פעל יוצא.

"ושאף", הושאל ממשיכת הרוח אל תוכו אל כל התאב לבלוע איזה דבר:

"על שפת לשון ודבת עם". כמו את כל הגוים והלשונות, ר"ל שידברו בם גנות כל הלשונות והעמים, כי האיבה בין העמים תהיה מצד חילוק הלשונות ומצד חילוק הנמוסים וההנהגות, וכל לשון וכל עם ידבר בם לרעה:

 

<< · מלבי"ם על יחזקאל · לו ג · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.